כאבי בטן נוראיים באמצע יום עבודה. אני פשוט לא יכולה לקום מכסא.! מה אני עושה עכשיו? אין לנו הסעה כרגע רק ב2! יש לי חצי יום עבודה לפני....מה יהיה..  טוב ניקח נורופן יעבור... טוב ניקח עוד אחד... אמאל'ה מה קורה לי לא עובר...  לא נורא ניסתדר ..איכשהו... סוף סוף השעה 2   יאללה הבייתה ולנוח...   הכאבים ממשיכים למרות זאת מרגישה דקירות עם סכין בבטן ... מפחיד.. טוב לא נורא יעבור   הינה הילדים חזרו מהגן והבית ספר ..:'  בבקשה תיהיו בשקט אנמא לא מרגישה טוב....אני אשכב קצת תשחקו יפה..,...מתי בעלי היקר יחזור לבית מהעבודה ..  הילדים צריכים לאכול ואני לא יכולה לקום ולחמם  את האוכל אפילו..!

אני מרגישה מוזר.... מעורפל כזה כאילו עפה עם כאבים... טוב אשים את הראש......קצת בספה...

התנתקתי .. ובבהלה פתחתי עניים!!!  . 7 בערב...!! איך יכול להיות.... !! לא שמתי לב לשעה..אפילו... רגע מה עם הילדים..?  אהה אוקי בחדר משחקים... שולחת יד לכיוון הטלפון שעל השולחן...  ניחנקת ..אין אויר... אמאל'ה מה זה,!!?!! בתור מישהי שעובדת כל היום על הרגליים ומטפלת באנשים חולים .. הפכתי בשניה לנכה שלא יכולה לעשות כלום בבית!! מה יהייה...

טוב  לא נורא מחר יום שישי אנוח ושבת אצא בבוקר לעבודה....

שישי בערב אמא הזמינה לארוחת ערב...    בקושי אפשר לאכול   כאבים מוזרים  בצידי הגוף... בעלי לוקח אותי על הידיים ... את כל ה80 הקילו שלי ומכניס חמכטנית אמא שלי אומרת לו תגיע לסורוקה  תיתקשר ולחוצה.. אני שומעת במעורפל ומיתנתקת מידי  פעם...   והינה אני במיון לא  מבינה מה אני עושה ומה עובר עלי.. אני שהייתי בריאה כל חיי. הלכתי ודיגמנתי והיתאפרתי והתלבשתי בשביל עצמי ניראת כמו כדור מקופלת  וחיוורת....ישר לצילומים... אולטראסאונד פנימי וחיצוני וסי טי בטן עם שתיה  ועילפון וגסטרוסקופיה עם הרדמה כללי. ובדיקות דם שתן ועוד... אהה ושכחתי לציין שפתאום בלוטת התריס עולה ל38 מעל הנורמה! והרופאה מיתפלאת איך אני עדיו עומדת על הרגליים.. ואז מיסתבר...................

 

שאין לי כלום!!!

מה זאת אומרת כלום ?  אני שטאלת.. כל הבדיקות  בסדר והצילומים והכול .. אבל רגע מה איתי?  כואב לי יש לי בחילות שילשולים וסיוטים...אני עצבנית מתמיד כועסת על הילדים ובעלי ללא סיבה.. זאת לא אני...

מוזר  הרופאה לא יודעת מה להגיד   ... ושוב חוזרים על התוצאות ....  ואז י  דממה ונישאלת שאלה :

תספרי לי מה קורה בבית עם הבעל והילדים ? הכול בסדר..              מה עם חברים?                              ומה קורה בעבודה?   ואז אני שותקת .......                                         ודממה כזאת שיכולה לחתוך כמו סכין.. ואני פורצת בבכי הראשון שלי  שמסמן לי על תחילת תקופת הדמעות  שנמשכה כמה חודשים עד לא מימיזמן..  והרופאה שואלת מה קרה? למה את בוכה?  ואז שנינו מתחילים לקלוט מה יש לי בבטן...,

הכול כנראה מובן אבל ליתר ביטחון  מפנה אותי ----------------לפ ס י כ י א ט ר י ת !!:----------------" מה פתאום.. אני אלך??!! פדיחות של החיים... ואם יראו אותי חברים שלי...מה אני אגיד.. מה אני משוגעת..??..."  ואז הכול נפל עלי משמיים......אני שבחיים לא הייתי מבקרת בקופת חולים.. וניגעלת מדם..לא אוהבת את הריח שתרע באף כשפותחים את הדלת....   ימים שלמים לפני התואר אני עדיין מסרבת  ללכת לרופאה הזאת... מפחדת לומר בקול את המקצוע שלה....כי מה נראה לכם שזה קשור אלי??.. ממש לא.. אני שוטרת צבאית לשעבר.. מלכת יופי של השמנות   אני שהופעתי אצל יצפאן   בידיעות אחרונות  ועוד מלא עיתונים.. אני שהייתי בערוץ 2 10 3 ישראל פלוס...( אומנם סלב לא מוכרת.. ויותר נכון סלב לשעבר ולא כל כך סלב...ובכלל אני בן אדם ממוצע עם עניים כחולות ומשקל עודף אבל נורמלית עם ראש על הכתפיים. ויש לי תעודה של מטפלת מוסמכת לאוכלוסיה עם פיגור שכלי.. זה לא מתאים לי הקטע הזה.. פסיכיאטרים.. מה קשור?.  לא אני לא הולכת!!  ואחותי משכנעת אותי ומספרת לישלא הולכים לשם מפגרים בראש..אל תדאגי...יום אחרי יום שעה אחרי שעה...שזה בשבילי... בסופו של דבר אני אומרת טוב נראה מה יהיה באה עם דמעות בעניים למשרד של הרופאה   עוד לפני שהצגתי לה את עצמי...  מתחילה להיחנק   מרב בכי  ...אחותי מדברת במקומי מנסים להרגיע אותי..אבל גם הכאבים עדין לא פסקו אלה נהיו יותר חזקים....ישבתי   נשמתי כמה דקות הרופאה בחנה והסתכלה עלי... מנסה להצחיק אותי לשנות מחשבות שלי...... 

 

אחרי כשעה ישיבה במשרד שלה  מסתבר שיש לי סטרס נפשי וחרדה פוסט משהו ועוד משהו באנגלית שלא ידעתי מה זה  רושמת לי מרשם על כדורים וכדורי שינה ( כי הרי לא תפקדתי..ולא ישניתי לילות על גבי לילות ומתנתקת במשך היום וחוזר חלילה.  עכשיו בדיעבד כשחזרתי לבית והתיישבתי עם עצמי הבנתי שניהלתי שיחה רק על המעביד שלי.. בעל הבית של העבודה .. הבעלים של המעון שבו אני מדריכה דיירים  מסכנים  ועל מה הייתה השעה מלאה ... בדיבור על כספים שקרים עלבונות מהמעסיק על זלזול בעבודתי...  ומה מסתבר ששתקתי כל 4 וחצי שנים שעבדתי שם  4 תאונות עבודה שעברתי שם סגרתי ונעלתי בבטן שלי והמשכתי הלאה.. כי הפרנסה היא יותר חשובה מכול דבר אחר..יש משכנתא הלוואה ילדיםם לשלם לגן לבית ספר.. חשמל מיים ארנונה ועוד מלא דבקרים דמו לעוד כמה עשרות מליוני אנשים נורצליים בארץ. אז למה שאשיפ לב לעצמי... ומה גנבו מימני בפרנסה.. ושיקרו בשעות עבודה  ודיברו לא יה.. אז כן אני עובדת מצטיינת עם תעודה  אבל כשחסרים 8 שעות עבודה בתלוש אז מסתבר שאני:" ניטפלת לקטנות"! לפי דברי המעסיק שלי  ויוצאת בדמעות... או שלא נורא לא נשלם לך נסיעות לקורס מטעם העבודה  .. כי ..נראה כבר ..איכשהו נחזיר לך..אבל לא עכשיו...לא אנחנו לא משלמים דמי נסיעות על קורס מטעם העבודה.... ושוב את יוצאת בדמעות מהמשרד.. ואוכלת אותה וממשיכה לעבוד כאילו כלום זה  ונגמר.. רק עכשיו אני הבנתי מה זה  אומר כשאמרה לי הרופאה:  " הסטרס והלחץ התפוצצו לך בבטן ויש לך מזל שזנ לא היה התקף לב כמו שקרה  במצבים כאלה וזה יכול היה להיות".. ואני לא יודעת אם להאמין לזה כי הרי כל התוצאות בסדר  איך יכולים להיות כאבים נוראיים כאלה שגורמים לך לחוסר תפקוד מוחלט.. בבית עם ילדים .. יושבת בבית ללא עבודה....אבל יש הבחנה  על מחלה כזאת.. סותר קצת לא ...  אבל עובדה... ולכו תסבירו את זה לביטוח לאומי שדחה  את התביעה לדמי פגיעה כי התשובה שלהם היתה שזה לא נחשב כפגיעה בעבודה וזה לוודווקא קשור לעבודה....  ממשיכים לקחת כדורים ותוך כדי אני מפסיקה לעשן..כי זה נגע בבריראות שלי..לא??  והינה כחצי שנה אחרי  למרות שלא קיבלתי הכול מהעבודה( משכורת 13. דמי נסיעות תמריצים שמגיעים לי) אני מובטלת  במחפשת עבודה    אמרתי לעזעזל הכול הרי יש לי משפחה מקסימה בית קטן וחמים אבל קניתי והוא שלי  --שזה הישג...   משפחה מורחבת שתומכת..אז למה להוציא עצבים  על דברים שאין צורך... אנשים תיפתחו את הענייים:   רב שביקרתי אצלו לפני כשנה  אמר לי במפורש    זה לא מקומך בפנימיה הזאת  .. לא אמרתי לאו שום דבר על עצמי רק שמי !!  ואני כבר אתמול לא צצריכה להיות שם...  אז אמרו לי את זה  ושכחתי ואמר לי שאחרי היום הולדת שלי יהיה לי "פיצוץ בעבודה" .. אז חגגתי באמצע הספטמבר  את היום הולדת ורקדתי עם חברות בפאב כמו שאנחנו יודעות... וזה נשכח  אבל  כעבור שבועיים מהיום הולדת הסיפור הזה התחיל.. ממש ככה.. ואני אומרת האם לא רמזו לי או אמרו לי בפנים שאני צריכה לעזוב את מקום העבודה הזה?. אמרו לי הוא גם אמר לי שאני נוהגת על100 קמש  בכביש של 20..ולא מעריכים את הפוטנציאל שיש לי.. וזה הכון נכון.. רק חבל שזה בדיעבד.. האוזניים שמעו אבל לא הקשיבו  . ועכשיו 20 קילו יותר במשקל ועם יותר שכל בראש.. והבנה יותר טובה של איך החיים האלה בנויים אני מתחליה כיוון חדש בחיי... וגם אמרתי לעצמי  נו אז מה עכשיו תהיי בבית לא תראי אף אחד? לא תתאפרי... תמשיכי להרוס את עצמך.   התשובה הייתה לא!1 בפירוש כככה נרשמתי לחוג זומבה  .. וכל כך נהניתי מימנו מהמוסיקה מהאוירה וגם מיזה שרזיתי בו 800 קלוריות בשעה אחת .. שינוי גדול לחיים לא.?........