נסענו המשפחה לחופשה באילת. האמת נסענו לבקר את הבת הבכורה, שעוד חודש מסיימת את החלק הראשון של הסטאז' באילת. החופשה הייתה שלושה ימים. יצאנו בחמישי וחזרנו הביתה ביום שבת בערב. במסגרת החופשה למדתי כמה דברים על עצמי וחברתי החדשה דיאטה.

בבוקר יום חמישי הייתי מאושרת. שיא חדש בממדי הירידה במשקל נקבע. אני מינוס 19 קילו ושלוש מאות גרם! בבוקר התרוצצתי באריזה, והתארגנות הכנתי אפילו פירות וגזרים לדרך והצטיידתי בבקבוק מים פרטי עבורי. גיליתי שעד שיצאנו מהבית, הצלחתי ללכת 1500 צעדים. ראיתי בכך הישג, הרי בתחילת הליכותיי עם מד הצעדים, 1500  צעדים היו סך הליכה של יום שלם.

אני לא נוהגת מרחקים כאלו, גם מרחקים קצרים יותר אני לא נוהגת. מזל שיש את איתן הנהג הטוב ביותר במדינה. גם נהג טוב, צריך לעצור אם לתדלק את המכונית, או את עצמו, או הפעילות הנגדית. לעומת פעמים קודמות, יצאתי גם אני מהמכונית, ועסקתי בהליכה והתבוננות במד צעדים. על המד צעדים שלי צריך להשגיח כל הזמן. הוא כמוני לא אוהב במיוחד פעילות ורעב. פעמים לא מעטות תפסתי אותו בשביתה, פשוט ישן ואכל את הצעדים שעשיתי. הבנות עדות לכך.

ביקרנו את הבת בדירתה, 4 קומות. מזמן לא עליתי 4 קומות ברגל. אני חושבת שפעם האחרונה שעליתי כל כך הרבה קומות ברגל, היה כשבקרנו אותה באשקלון, כשעשתה שם את הסטאז' האירופאי שלה. בקושי הגעתי למעלה. מה שעודד אותי היה מד הצעדים. הוא המשיך לספור.

כשאיתן ואני חזרנו לאכסניה שלנו, הלכנו למרפסת לראות מטוסים נוחתים. איתן צפה בהם, ואני עשיתי סיבובים על המרפסת. כל פעם שהרגליים כאבו, ישבתי לנוח, ולאחר מכן חזרתי להסתובב. בסופו של יום, מד הצעדים הודה שהלכתי כ 4500 צעדים.

בוקר יום שישי התחיל בחדר האוכל של האכסניה. בגלל אי הבנה ביציאה ממנו טיפסתי שתי קומות. שוב התנחמתי: מד הצעדים סופר!

הלכתי עם הבנות לריף הדולפינים. כשהן צללו, אני הלכתי על הריף. לאחר מכן נסענו למועדון הצלילה של הבכורה. גם שם הלכתי וישבתי וספרתי צעדים. סופו של יום כ 3500 צעדים.

בשבת, יום הנסיעה הביתה, היו רק 1500 צעדים. מסקנה: עבורי כל עוד כפות הרגליים שלי כואבות, השיטה הטובה ביותר היא השיטה שפיתחתי. צעדות קטנות מול הטלוויזיה. כך אני יכולה לשבת ברגע שהרגליים כואבות. ובזמן הצעידה אינני משתעממת.

 

אוכל, חלק בלתי נפרד מכל חופשה, וכמובן בעיה כשעושים דיאטה. כמו שכתבתי מראש, לקחתי לדרך גזרים. בעצירה הראשונה שתיתי רק קפה. גם בעצירה ביוטבתה הסתפקתי בדוגמיות מהגלידות שהבנות אכלו. ארוחת הערב אצל הבת, כבר הייתה משהו אחר. החלטתי ליהנות מהארוחה בכיף ללא נקיפות מצפון. עבד נהדר, היה טעים.

 

בהמשך החופשה, שמרתי על הכלל, נהניתי מהאוכל, אם כי השתדלתי לשמור. בארוחה במסעדה, אכלתי בכיף, המנות היו בהחלט קטנות מבעבר. קינוחים לקחתי טעימות ונהניתי מכל טעימה. התוצאות: הערכתי את הקלוריות בספירה בבית לא עברתי את ה 1600 קלוריות ביום. מצד שני, נשקלתי ביום ראשון ועליתי 800 גרם. (היום כבר ירדתי 400 מתוכם.)

מסקנה: ליהנות מהארוחה, לא לחשוב עליה כחטא. כמובן שרצוי לחשוב על המחר. מחר שוב דיאטה.