תרופות לסוכרת אינן מכוונות לטפל בסיבות למחלה:

מאמר זה דן בסוכרת מבוגרים ובסוגית איזון הסוכר בדם בחולי סוכרת מבוגרים.

איני יכול לספור כמה פעמים שמעתי בימי חיי חולי סוכרת אומרים לי – "אין לי שום צורך לטפל בסוכרת שלי, היא מאוזנת עם התרופות שאני לוקח".

לצערי לא הייתה לי תמיד ההזדמנות או אוזן קשבת כדי לשכנע את הדובר שהוא חי באשליה קשה ביותר שעלולה לעלות לו ביוקר רב.

ההצהרה הזו נובעת כמובן מהאמונה שמוחדרת למוחם של חולי הסוכרת על ידי הרופאים שטיפול טוב במחלת הסוכרת הוא טיפול שמטרתו להוריד את רמת הסוכר בדם לערכים שנחשבים ברפואה כתקינים. אם התרופה הצליחה להשיג את המטרה המוצהרת אזי החולה "מאוזן" והוא יכול להיות רגוע. האומנם?

לצערנו מסתבר שכלל וכלל לא. ומדוע לא, שהרי ההיגיון הפשוט אומר שחייבים להוריד את ערכי הסוכר הגבוה בדם לערכים תקינים, לא?

התשובה היא שכן, כדאי מאוד לנקוט בפעולות כדי שרמת הסוכר בדם תרד לטווח התקין, אבל לא באמצעות תרופות, כלומר לא בדרך שהרפואה מציעה לנו, ומדוע לא?

התשובה טמונה בהבנה של מה המקור למחלת הסוכרת מצד אחד ומה אופן הפעולה של התרופות השונות הניתנות לחולי סוכרת מצד שני. 

כידוע, הרפואה מטפלת בסימפטומים של המחלה, בתוצאות שלה ולעולם לא בסיבה שיצרה את המחלה. עובדה זו לכשעצמה מספקת כדי להרהר פעם נוספת על ההחלטה לקחת את הטיפול, התרופות, שהיא מציעה לחולי הסוכרת. הסיבה לכך היא שטיפול בתוצאה בלבד ללא התייחסות הולמת ומעמיקה לסיבה שיצרה את המחלה ותוך כדי התעלמות ממנה מובילה תמיד בטווח הארוך ואף הבינוני לסיבוכי בריאות קשים. מדוע, הרי התרופה מורידה את רמת הסוכר בדם?

 

מה הסיבות למחלת הסוכרת?

אכן, הסוכר בדם יורד עם תרופות, אבל בואו נדבר תחילה על הסיבה להופעת מחלת הסוכרת ולאחר מכן נבין את האשליה שבהורדת הסוכר בלבד ללא התייחסות לשורש הבעיה. הסיבה המרכזית להופעת המחלה היא התזונה המערבית. תזונה שעשירה בחלבון ובשומן (מרביתכם תגידו – אני לא צורך הרבה שומן בתזונה שלי) ממקורות הגרועים ביותר לגוף האדם. תזונה שחסרה סיבים ורכיבים תזונתיים ועשירה בפחמימות מזוקקות. לא רק הסוכר אשם ויותר מזה ברוב המקרים הסוכר הוא לא האשם המרכזי.

 

כיצד אני יודע זאת?

א. משום שיש מאות מחקרים שמוכיחים זאת (עיינו ברשימה שבסוף המאמר).

ב. משום שמאות חולי סוכרת שטופלו על ידי ויישמו את הגישה איזנו את רמת הסוכר שלהם בדם ללא תרופות, כלומר עם הפסקה הדרגתית של התרופות לתמיד. אני מדגיש -  שינויי התזונה אפשרו למטופלי להוריד את מינון התרופות לאפס ועדיין להיות ברמת סוכר בדם שהיא נמוכה יותר מאשר עם התרופות!  חולים אלה עברו תקופה של "תזונה כירורגית" ולאחר מכן התחילו לאכול כמויות סוכר שהן פי 10 ממה שאכלו קודם עם התרופות ועדיין רמת הסוכר בדמם נשארה תקינה ללא תרופות!

    

אז האם אני זקוק להוכחה נוספת?  אז מה זה מוכיח?

א. זה מוכיח שהתזונה הקלוקלת היא שהייתה המקור לבעיה! עובדה, כשהחולה שינה את התזונה מחלתו נעלמה.

ב. זה מוכיח שתזונה מורידה את רמת הסוכר בדם טוב יותר מאשר תרופות. כל חולה סוכרת יודע שהוא חייב לעקוב אחרי רמת הסוכר בדם כמעט מידי יום כיוון שהיא עלולה להיות לא יציבה גם עם התרופות. במקרה זה הוא צריך להגדיל את המינון באותו יום. המעבר לתזונה כירורגית וטבעית פותר כמובן גם את הבעיה הזו משום שהסוכר מאוזן באופן אמיתי, על ידי הגוף עצמו, והתנודות הקטנות, אם ישנן, יהיו בתוך הטווח התקין שהוא הרבה יותר נמוך מהנקודה שבה האדם נחשב בעיני הרופאים לסוכרתי.

 

התחמקות מטיפול ממוקד בשורש מחלת הסוכרת גורם להמשך ההרס הגופני

ומה רע לאזן כביכול את הסוכר בדם באמצעות תרופה, גם אם זה לא איזון אופטימלי, הרי כך לא נדרשים מהמטופל שינויי תזונה והוא יכול להמשיך לאכול את המזונות שהוא אוהב (גם אם הם אלה שאחראים למחלתו)?

מסתבר שהתחמקות מפתרון אמיתי של בעיית בריאות תמיד תוביל אותנו לשואה בריאותית קשה יותר.

כדי להבין את האמירה הקשה הזו יש לבחון את הביולוגיה של מחלת הסוכרת. בסוכרת מבוגרים בשלבים הראשונים אין ללבלב בעיה של מחסור באינסולין. הבעיה היא בקליטת הסוכר בתאים. יש מספיק "משאיות", אינסולין, להעברת הסוכר לתאים, אבל מסיבה כל שהיא הסוכר חודר לתאים בכמות מוגבלת וריכוזו בדם נשאר גבוה.

ועכשיו, מה עושות התרופות הניתנות דרך הפה או זריקות האינסולין? מוסיפות עוד משאיות, התרופות מנסות לעודד את הלבלב האחראי על הפרשת האינסולין להפריש עוד אינסולין כדי שיהיו יותר משאיות שיובילו את הסוכר לתאים. במקרה זה הצלחה היא חלקית, אבל זה לא הגרוע מכל. הגרוע יותר הוא ההתשה של הלבלב עם הזמן. דומה הדבר למנוע של מכונית שיעבוד על טורים גבוהים כל הזמן. מה יקרה לו עם הזמן? ישרף. העסקת יתר של הלבלב, סחיטתו, מובילה למצב שעם הזמן כמות העבודה, כמות הפרשה שלו הולכת וקטנה עד שהוא לא מסוגל יותר לספק אינסולין. זו הנקודה, או אפילו לפני כן,  שבה הרופאים מציעים לחולה הסוכרת זריקות אינסולין באופן ישיר.  עכשיו הלבלב כמעט "מת" במונחים פיסיולוגיים.

מה הוביל את החולה להתדרדרות הקשה? התרופות, הכל כך נערצות ואהובות על ידי הרופאים!!!

 

ההחמרה במצבם של חולי הסוכרת היא לא כי הגוף או המחלה השתגעו למרות כל מאמצי הרופאים לאזן את הסוכר של החולה, כפי שמציירים את התמונה הרופאים, אלא עצם שיטת הטיפול הכוזבת, הרשלנית שאיננה מכוונת לסיבות האמיתיות של המחלה! מאות אלפי חולי סוכרת מולכים שולל אחרי שיטת טיפול קלה לרופא והרת אסון לבריאותו של המטופל. יש להבין שהנזק המצטבר הוא בכמה מישורים:

א. התרופות מעלות בקביעות את רמות האינסולין בדם של החולה, הרבה מעבר לערך האופטימלי. מחקרים גילו קשר ברור בין רמות אינסולין גבוהות בדם ונזק לדפנות כלי הדם. אינסולין מגביר את תהליך טרשת העורקים, הצטברות הכולסטרול ומשקעים נוספים בדופן כלי הדם, את ההיצרות והעלייה בלחץ הדם עד כדי התקפי לב ואירועים מוחיים, פגיעה בתפקוד הכליות, במערכת העצבים ובראייה. איזו תרומה נהדרת.

 

ב. תזונה קלוקלת שעשירה בחלבונים ירודים ובפחמימות מזוקקות יוצרת שיאי הפרשה של אינסולין ותאי לבלב מוחלשים ומותשים. תזונה זו אינה מתוקנת כשבולעים תרופות בלבד. הפחתת העומס על הלבלב לא תושג בשום דרך מלבד תיקון התזונה. התעלמות מתזונה עשירה בשומנים שמקשה עוד יותר על הסוכר בדם להתחבר לאינסולין וגם לחדור את התאים לא תתוקן על ידי בליעת תרופות. האשליה שהמומחה לסוכרת נוטע במטופל היא שניתן לעקוף את הסיבות למחלה ולטפל רק בתוצאות שלה. לעליה הקבועה ברמת הסוכר בדם למרות התרופות והתדרדרות במצב המחלה והחולה המומחה נותן הסברים מסולפים ומטעים כמו: זו מחלה שלא ניתנת לריפוי, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, הרפואה לא מצאה עדיין מרפא למחלה הארורה הזו, הגוף שלך לא מגיב מספיק טוב לתרופות, אין ברירה אלא להעלות את מינון התרופות, תעבור לזריקות אינסולין ותהיה רגוע יותר ועוד. המחקרים המוצגים בסוף מאמר זה מוכיחים שמשפטים אלה הם הטעייה, הולכת שולל, רשלנות ואפילו פשע נגד בריאות הציבור.

היי מומחה, ניסית פעם לטפל בחולה סוכרת באמצעות תזונה טבעית? לא, מה פתאום שתנסה, הרי אין לך כל ידע והכשרה לעשות זאת? אבל אתה הרי מומחה למחלה, לא? אז כיצד זה שאתה מצהיר שאתה מומחה, יש לך אפילו רישיון לעסוק ברפואה, עברת מעל 10 שנות הכשרה ואינך יודע שתזונה טבעית פשוטה מרפאה את המחלה מיסודה? האם זו לא רשלנות מקצועית מצידך? אההה, אתה לא רואה שתפקידך הוא לרפא אנשים אלא רק לחלק להם תרופות? הבנתי, אבל כיצד ועל סמך מה אתה מעז להצהיר בעזות מצח שלמחלה אין ריפוי? אל תצפו לתשובה כל שהיא מהמומחה לסוכרת, הוא לא יענה.

 

ג. נזק עצום נוסף שנגרם על ידי הניסיון לטפל במחלת הסוכרת באמצעות תרופות הוא הנזק החינוכי. כאשר מעלימים ומסתירים מהחולה את הסיבה העיקרית למחלתו ומטייחים את העניין בתשובות מעורפלות האדם הפשוט חושב שהמחלה נפלה עליו משמיים. הוא איננו מבין שהוא עצמו הביא על עצמו את המחלה באמצעות אורח חיים שגוי ותזונה לקויה ושרק הוא יכול להבריא את עצמו ממנה. הוא לעולם לא ייקח אחריות על המחלה שלו וגם לא ינסה לפעול כדי לרפא אותה מהשורש. כך מקבל הרופא את מבוקשו - חולים שפועלים כמו רובוטים תלותיים, שמקבלים את מרותו ללא עוררין, שהופכים למקבצי תרופות כרוניים במשך כל ימי חייהם. כך מעמדו של הרופא מונצח, יוקרתו ומעמדו נשמרים ויש סדר וארגון ברורים, יש רופא ויש מטופל וכל אחד מכיר במעמדו הברור. איזה עולם נפלא, הלא כן? הנזק שמודל כזה של רפואה גורם לחברה הוא עצום. מאות אלפי נכים שאצים ורצים הלוך ושוב לרופאים ומקיימים את תעשיית השקר, ההונאה והכזב שהרפואה המציאה כדי לשמור על מעמדה הרם. מזלי שהרופאים אינם יכולים לטעון במקרה זה שהחיידקים הם האשמים במחלה ושכלי הנשק המתוחכמים שלהם, האנטיביוטיקה לסוגיה, הם המשענת היחידה שיש לחולה. התעלמות הרופאים מהמקור האמיתי למחלת הסוכרת, התזונה הקלוקלת, מובילה לחברה חולה ולנזקים בריאותיים הולכים וגוברים למיליוני אנשים ומשפחות.  גישת התרופות מעודדת חוסר אחריות ברמה הפרטית והלאומית ומרוששת את קופת המדינה. גישה זו איננה רואה את טובת הפרט וטובת הציבור והחברה מעל לכל אינטרס אישי, נהפוך הוא. וכך מונצח החולי לעולם ועד.

 

ד. נזק כלכלי. הטיפול בחולי סוכרת באמצעות תרופות גורם לנזק כלכלי עצום לחברה הישראלית. מה עולה יותר למדינה – אדם בריא או אדם חולה? אפילו ילד בכיתה א ייתן את התשובה הנכונה לשאלה. להיות חולה עולה הרבה מאוד כסף למדינה, למשלם המיסים. לא אכנס כאן לפירוט של כל ההוצאות הנדרשות לנו לממן את מחלתו והטיפול הכושל של אדם החולה ב"מחלה כרונית", שמצב בריאותו הולך ומתדרדר מידי שנה. חלק מהנזקים הם ישירים לאדם ומשפחתו והנזק הכלכלי הגדול יותר הוא לחברה כולה. כל זה כאשר ניתן להבריא מהמחלה בפשטות, בטבעיות, במהירות ובעלות נמוכה ביותר ולמנוע את כל הנזקים שלה.

האם יש היגיון כל שהוא לא לעשות זאת? כן, ההיגיון היחיד הוא שלרופאים ולמערכת הרפואה זה לא כדאי, כך הם חושבים בטעותם.

 

צאו מהאשליות, ההחלטה להבריא היא רק בידכם, רק אתם יכולים לגרום להבראתכם ממחלת הסוכרת

 

אבל אתם, חולי הסוכרת, מדוע אתם לאחר שקראתם את כל הכתוב כאן תמשיכו להפקיד את בריאותכם בידיים לא אחראיות, לא אמינות ולא מקצועיות ותדרדרו את בריאותכם עד לעברי פי פחת?

 

מדוע אתם לא תיקחו אחריות על בריאותכם ותמנעו סבל רב מעצמכם ומיקירכם?

התשובה שקיבלתי מרבים מהחולים פשוטה – אני לא רוצה/יכול לשנות את הרגלי! אתה מציע לי שינויי תזונה והרופאים לא!

זה בדיוק מה שאמרתי, קיבלתם חינוך לקוי לבריאות מהרופאים. לימדו אתכם שיש דרך קלה ורובכם יבחר בה, כיוון שאתם מאמינים בתמימותכם שניתן לעקוף את הבעיות מבלי לשאת בשום תוצאות, מבלי לשלם שום מחיר, לפחות באופן זמני. לרוב אתם גם לא תראו את הקשר בין ההסתבכות של המחלה ושל בריאותכם לתרופות שלקחתם, הרופאים כבר ידאגו לומר לכם שאין ביניהם שום קשר.

לצערי, רובכם יחפש פתרון אחר למחלה, אופציה אחרת, רק כאשר תביאו את עצמכם למצבי הרס וחולי מתקדמים. רק אז תבינו , לא תמיד, שהנכות הקשה ואיכות החיים הירודה לא שווה את ההתמכרות למזון זבל. לא מעט ימשיכו לשחק את משחק הקורבן התמים שאיננו מבין מדוע אלוהים המטיר עליו את כל שלל המחלות והבעיות שלו. אלה יבחרו עד הרגע האחרון לא לקחת אחריות על שום תוצאה שהם עצמם הביאו על חייהם וימשיכו לחפש את האשם מחוץ להם.

אני מודע לכך שלרבים מכם דברי ישמעו ישירים מידי, בלתי נסבלים אולי, כואבים מידי.

מה לעשות, אינני נוהג לשקר לאנשים שנמצאים בצרה. אני תמיד מעדיף למסור להם את האמת כולה, גם אם היא קשה להם לשמיעה, ולהעביר אליהם את האחריות לחייהם. רק כך אני מאמין שנוכל ליצור חיים טובים ועולם טוב יותר לכולנו.

אז עכשיו אתם מבינים שתרופות לחולי סוכרת זה הונאה עצמית שתעלה לכם ביוקר רב. תרופות לסוכרת אינן מאזנות את המחלה, את הסיבות המקוריות למחלה. הן בסך הכל מטשטשות לכם את הראייה, מסתירות את המשך התקדמות המחלה אחרי וילון עבה.

עכשיו אל תגידו שלא קראתם ושלא אמרו לכם. עכשיו אתם כבר בוחרים כשאתם יודעים את האמת.

 

מקורות:

1.         ברקוב. ר, בירס. מ, פלטשר.א:  מרק – המדריך הרפואי השלם, 2002, זמורה ביתן, הד ארצי, כנרת.

2.         Allen FM: Prolonged fasting in diabetes. Americ. Jour. Of the Medic. Scien 1915; 159, (4): 480-485.

3.         American Diabetes Association. "type 2 diabetes in children and adolescents". Diabetes Care 23(2000): 381-189.

4.         Anderson JW: "Dietary fiber in nutrition management of diabetes", In: G Vahouny, V. and D. Krichevsky (eds): Dietary fibers: Basic and Clinical Aspects, pp. 343-360. New York: Plenum Press, 1886.

5.         Anderson JW, Gustafson NJ , Bryant AC, et al: "Dietary fiber and diabetes: a comprehensive review and practical application". J. Am. Diet. Assoc. 87 (1987): 1189-1197.

6.         Barnard RJ, Lattimore L, Holly RG, et al: "Response of non-insulin-dependent diabetic patients to an intensive program of diet and exercise". Diabetes Care 5 (1982): 370-374.

7.         Barnard RJ, Massey MR, Cherny S, et al: "Long-term use of a high-complex-carbohydrate, high-fiber, low-fat diet and exercise in the treatment of NIDDM patients". Diabetes Care 6 (1983): 268-273.

8.         Berger W: Incidence of severe side effects during therapy with Sulfonylureas and biguanides. Hormone and Metabolic Research supplement 1985; 15: 111-5.

9.         Campbel TC: The China Study, The Most Comprehensive Ntudy of Nutritionever Conducted and the Startling Implications of Diet' Weight Loss and Long term Health, Benbella Books, Dallas, Texas, 1995.

10.       Diabetes Prevention Program Research Group: "Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention of Metformin". New Engl. J. Med. 346 (2002): 393-403.

11.       Fleming RM: "The effect of high-protein diets on coronary blood flow". Angiology 2000 , 51(10) :817-826.

12.       Fraser GE: "Associations between diet and cancer, ischemic heart disease and all-cause mortality in non-Hispanic white California Seventh-Day-Adventist",  Am J. Clic. Nutr. 70 (Suppl.)(1999):5325-5385.

13.       Griffin Kl: "New lifestyles: new lifestyles, hope for kids with diabetes". Milwaukee Journal Sentinel 22 July 2002: IG.

14.       Gueris J et al: Insulinemia in obese before and after fasting therapy. Journal Annuel Diabetologie Hotel Dieu (Franc) 1969; 10: 287-292.

15.       Himsworth HP: "Diet and the incidence of diabetes mellitus". Clin Sci. 2(1935): 117-148.

16.       Himsworth H: Diet in the etiology of human diabetes. Proceedings Of the Royal Society of Medicine 1949; 42: 323-326.

17.       Hollenbeck C. et al: The effects of variations in percent of naturally occurring complex and simple carbohydrates on plasma glucose and insulin response in individuals with non-insulin dependent diabetes mellitus. Diabetes 1985; 34: 151.

18.       Howard BV. Lipoprotein metabolism in diabetes mellitus. Jurnal of Lipid Research 1987; 28: 613-628.

19.       Insulin therapy may promote atherosclerosis. Family Practice News, March 1, 1992, p.42.

20.       Jenkins DJA, Wolever TMS, Bacon S, et al: "diabetic diets: high carbohydrate combined with high fiber". Am J Clin Nutri. 33 (1980): 1729-1733.

21.       Kahn HA et al: Association between repotted diet and all-cause mortality. Ameri. Jour. Of Epidemiology 1984; 119,5: 775

22. Kittagawa T, Owada M, Urakami T, et al: "increased incidence of non-insulin-dependent diabetes mellitus among Japanese schoolchildren correlates with an increased intake of animal protein and fat". Clin. Pediatr. 37 (1998): 111-116.

22.       Kawate R: Diabetes mellitus and its vascular complications in Japanese migrants on the island of Hawaii. Diabetes Care 1979;2:161-170.

23.       Kolterman OG et al: The acute and chronic effects of Sulfonylureas therapy in type 2 diabetes subjects. Diabetes; 33: 346-54.

24.       Marshall J, Hamman RF and Baxter J: "High-fat, low-carbohydrate diet and the etiology of non-insulin-dependent diabetes mellitus: the San Luis Valley Study", Am J Epidemiology. 134 (1991): 590-603.

25.       Mccarty MF: Maturity-onset diabetes – toward a physiologically appropriate management. Medical Hypothesis (England) 1981:7(10):1265-1285.

26.       Meyer KA, Kushi LH, Jacobs DR, Jr, et al: "carbohydrates, dietary fiber and incident type 2 diabetes in older women". Am. J. Clin. Nutri. 71 (2000):921-930.

27.       Snowdon DA: Animal product consumption and mortality because of all causes combined, coronary heart disease, stroke, diabetes, and cancer in Seventh-Day-Adventist. American jour. of Clin. Nutri. 1988; 48: 48-739.

28.       Snowdon DA and Phillips RL: "Doses a vegetarian diet reduce the occurrence of diabetes?" Am J Publ. health 75 (1985):507-512.

29.       Story L, Anderson JW, chen WL, et al: "Adherence to high-carbohydrate high-fiber diets: long term studies of non-obese diabetic men". Journ. Am. Diet. Assoc. 85 (1985): 1105-1110.

30.       Sweeny J: Dietary factors that influence the dextrose tolerance test: A preliminary study. Archives of Internal Med. 1927; 40-818.

31.       Tsunehara CH, Leonetti DL and Fujimoto WY: "Diet of second generation Japanese-American men with and without non-insulin-dependent diabetes". Am J Clin Nutri. 52 (1990): 731-738. 

32.       Tuomilehto J, Lindstrom J, Eriksson JG, et al: "prevention of type 2 diabetes mellitus by  changes in lifestyle among subjects with impaired glucose tolerance". New Engl. J. Med. 344 (2001): 1343-1350.

33.       Vessby B et al: Improved metabolic control after supplemented fasting in overweight type 2 diabetes patients. Acta Medica Scandinavia 1984; 216:67-74.

34.       West K. Epidemiology of Diabetes and Its Vascular lesions. New York: Elsevier, 1978, pp. 353-402.

35.       West KM, and Kalbfleisch JM: "Glucose tolerance, nutrition and diabetes in Uruguay, Venezuela, Malaya and east Pakistan". Diabetes 15 (1966): 9-18.

36.       West KM, and Kalbfleisch JM: "influence of nutritional factors on prevalence of diabetes", Diabetes 20 (1971): 99-108.

37.       Zoler LZ: Insulin therapy discouraged in type 2 diabetes patients. Family Practice New, Sept.15, 1993, pp.1 ,26.