10 חודשים לאחר הניתוח !

אני לא יכולה להגיד שאני גאה או מרוצה מהתוצאות !

אני לא יכולה להגיד שאני שומרת על כושר גופני !

אני גם לא יכולה להגיד שאני שומרת על תזונה נכונה !

אני אוכלת רגיל לחלוטין !

ברור שהכמויות קטנות יותר אבל לא יורדת במשקל יותר !

תקוע... לא זז... ואם כבר,  עולה...עד שיורד חזרה...

אבל לא יותר מי שהיה קודם...

מאכזב ? כן !

עברתי חוויה קשה בניתוח משתי סיבות עיקריות : ורידים צרים ויבשים ומחלת לב.

כל בדיקת דם, כל עירוי השאירו צלקת בגוף ובנפש !

לאחר הניתוח , השאירו אותי על כיסא לילה שלם, כבר לא זוכרת מאזו סיבה

וזה היה עינוי אמיתי, בנוסף לכאבים של הניתוח עצמו

ואז, למחרת בלילה, כשכבר הרשו לי לשכב במיטה, לאחר מאמץ , הרגשתי פירפורים בלב

דפיקות לב מוזרות

בשנת 2010 , עברתי צינתור !

אז ציצלתי לאח התורן שקרא לכרדיולוג שהסביר לי מה המשמעות של הפרפורים בלב.

זרימת דם לא תקינה בחדרי הלב !

העבירו אותי לחדר אחר בהשגחה, יחד עם עוד אנשים, רובם מבוגרים , שלא לומר סיעודיים , לעוד 3 ימים, כשכל יום אני זוכה לזריקת קליקסן,  בבטן התחתונה ,לדילול הדם !

מי איפה לקחו דם ? מהעורק הראשי בכף היד, מהמפשעה... סיוט אמיתי...

עברתי את כל זה וכל הקושי לאחר הניתוח, לשתות, לאכול, לא בשביל התוצאה הזאת !

לאחר 3 חודשים  מהניתוח, התחלתי לטאטא את שערי מהרצפה !

בזבזתי המון כסף בתוספי-מזון, בויטמינים גם לשיער וגם לגוף

ביקרתי אצל דיאטנית של הקופת חולים

דיאטנית  ופסיכולוגית של בית החולים

דיאטנית של אסותא.

כל זה בשביל פחות  17 קילו ? לא שווה !

ירדתי יותר ובפחות זמן מדיאטה !

מה קורה איתי ?

לא ברור ...

האים הניתוח לא הצליח ?

האים לא הורידו לי מספיק ?

האים השאירו לי דווקא את החלק עם הורמון הגרליק  האחראי על הרעב ?

אני יודעת דבר אחד : הייתי אמורה לאכול פחות ולרדת יותר !

יש בעיה אחת רצינית ביותר : , אני רעבה שעה לאחר ארוחה דשנה , גם אם היא קטנה יותר מי כמות שאכלתי לפני הניתוח !

אני לא עוסקת בפעילות גופנית בגלל בעיה אורטופדית !

אני כותבת את הפוסט הזה בעיקבות דחית הניתוח עלידי ענתר ...זמן שהיא לוקחת למחשבה !