כשאימא חולה

כשאני חולה ומרגישה לא טוב - ומה זה עושה למשפחה שלי

כשאני במיטה ללא כוחות - איך בעלי מסתכל עלי

כשאני בוהה בחלל - לא ממצא את הפוטנציאל- מה לומדים מזה ילדי

כשאני כואבת ובוכה ומנסה להסתיר - איך מסתכלת עלי ביתי

כשאנחנו חולים לאורך זמן והמחלה הופכת להיות כחלק מהחיים ,כולם אמורים להבין לדעת ולקבל את מה שעובר עלינו....האמנם???????????

כשאימא חולה, כל הבית חולה ומרגיש את הקושי בכל המישורים.

הבית לא כתמול שלשום, צריך פתאום "ללכת על ביצים" לדבר בשקט, להתחשב, לא לקבל את כל הפינוקים שאימא הייתה מכינה לנו. ואבא לא עושה את זה טעים כמוה. פתאום אנחנו צריכים לעזור לה ללכת לצאת החוצה, להכין לה כוס תה או לשאול מה שלומה.

כשאימא חולה כל הבית מתהפך, אין יותר מצעים נקיים, והכביסה לא מקופלת כמו שצריך והסנדוויץ'  לבית הספר משעמם. ואין מכתב למורה בכתב מסתלסל. ובביקור אצל הרופאה אבא לא זוכר מתי כל דבר קרה.

כשאימא חולה כל הבית מתהפך הכול מבולגן ואין רגע של שקט.

כשאימא חולה, פתאום אני מרגישה מעיין אחריות עצומה. כי עכשיו אני צריכה להחליף אותה. לעשות את הדברים במקומה, לנקות לסדר לארגן. להבין, לחבר, לשמור. לתת מענה .

ואת כל הדברים האלה שאימא עושה בקלות, בזריזות, בנינוחות. כי היא פשוט יודעת. היא יודעת מה לעשות ומתי לא לעשות.

ואני, מה אני יודעת, אני צריכה להיכנס לתוך "הנעליים הענקיות" הללו .דבר שנראה לא אפשרי בכלל.

                   אז לכל הילדים הקטנים והגדולים.

                       מה עושים כשאימא חולה?

כשאימא חולה גם אם זה לזמן קצר וגם אם זה לתקופה ארוכה. אורך הזמן לא חשוב, העיקר הגישה.

פשוט היו שם בשבילה.!

אם אתם גרים בבית, וגם אם אתם כבר בעלי משפחות משל עצמכם

 היכנסו לחדר לשאול מה נשמע, שאלו איפה ואיזו עזרה היא צריכה.

  לפעמים רק השאלה עושה הבדל ומשנה את ההרגשה.

 השתדלו לתת תחושה של ביטחון שהכול בסדר, שאתם שולטים בעניינים אך עדיין זקוקים להכוונה קלה מצידה.

הכינו לה את המצעים שהיא אוהבת, את המטעמים , וארגנו את החדר לפי טעמה.

הביאו את הנכדים שיגידו שלום ,אבל רק לקצת. כי הם מקסימים וחמודים אבל כרגע מעייפים.

נסו להיות קשובים, לקורא בין השורות מה באמת היא רוצה.

כי אימא היא אימא ולא תרצה להקשות ולהכביד עליכם ותנסה להסתיר את מאווייה האמיתיים

מעבר למטלות והסידורים, שבו איתה פנים אל פנים. זה יכול להיות זמן איכות  ששווה הרבה, ושלא יחזור על עצמו.

חשוב לא להיות יותר מידי סביבה. לתת לה זמן מנוחה. שהיא תדע שאתם בסביבה ובקריאה קלה אתם לצידה.

ואם ממש קשה לכם ואתם לא יודעים מה לעשות, נסו לדמות איך אתם הייתם רוצים שיתייחסו אליכם בסיטואציה דומה. סביר להניח ששם תמצאו את הדרך הנכונה.

היו עצמכם.

הפגינו התעניינות, ללא התעלקות!

שדרו אמפטיה ופחות רחמים.

היו זמינים, אך הקפידו על שמירת המשפחה שלכם וסדר היום שלכם

שתפו אחרים, אחים, דודים או חברים טובים שיכולים להיות לכם לעזר.

חלקו את " העבודה" תנו לכל אחד מהאחים משימה, לפי יכולת פיזית, אישית או כלכלית.

דרך נוספת היא חלוקה לימים- כל אחד מקבוצת האנשים שיכולים לעזור, שיגיע ליום אחד קבוע בשבוע עם הגדרת תפקידים. מה עליו לעשות באותו היום.

היו אתם אלה שעושים את הסדר הזה.

כך זה יעזור לאימא, כי תמיד יהיה מישהו מוכר ואהוב על ידה

זה ייתן אפשרות של זמן איכות לאימא עם המשפחה הקרובה

זה יאפשר לכל אחד מבני המשפחה לעזור לאימא כשהיא צריכה.

תמיד הנתינה היא הקבלה הכי חזקה!

יש לכם אפשרות לתת לאימא שהייתה שם בשבילכם כל החיים.

 זו ההזדמנות שלכם לתת. תנו באהבה! ושיהיה בהצלחה.