הבת שלנו נעלמה , באמצע הלילה בשקט, אפילו הכלבים ישנו ולא נבחו. בבוקר קמנו והיא לא במיטה. לא האמנו.
חיפשנו אותה אצל חברות וחברים והיא איננה. הנייד שלה מנותק ואין לנו מושג לאן???
בשעות הערב חברה שלה יצרה קשר וסיפרה שהיא ביקשה למסור שהיא בסדר, ונמאס לה שאומרים לה מה לעשות , זה במילים שלה. במילים שלנו זה להנחות אותה ולשמור עליה . ההפרעה הפגם גופנית השתפרה מעט, והיא גילתה עולם חדש. אין בית ספר, יש פה ושם חשיש, שתיה, והמון בלאגן שהיא עושה בבית ובחיים שלנו.
איימנו על החברה שהבת שלנו תחזור היא לא תראה אותה, היא נבהלה וסיפרה שיש לה חברה באחד המושבים בשרון. לקחנו את הטלפון דיברנו עם ההורים של החברה , שהתערבו בעניין והחזירו אותה הביתה.
סיוט, כל המשפחה בתוך הלופ הזה שלא נגמר. עברנו שלל מטפלים ולמרות שחלקם שיפר את התופעה זה עדיין לא ממש בסדר. אבל כמו שאומרים . גיל ההתבגרות מסתיים מתי שהוא, ובינתיים נמשיך להיות לידה, לשמור , לתמוך ויהיה טוב:-)
מצטערת אם חפרתי אבל בשבילי הכתיבה היא סוג של שחרור. אשמח מאוד לקבל תגובות, איך זה אצלכם ? ומה עוד אפשר לעשות.