בעיות בזיכרון  מחייבות תמיכה והכוונה של בני משפחת החולה.

כאשר ישנה פגיעה בזיכרון, כתוצאה מאירוע מוחי, אלצהיימר או סוגים אחרים של דמנציה ( ניוון )

מוצאים עצמם בני המשפחה חסרי אונים אל מול התופעות המתעתעות של הליקוי בזיכרון.

בעיות הזיכרון , לרוב, אינן עקביות וסדירות כך שנראה לעיתים שהחולה לא מתאמץ, מתעצל ומתפנק . בני המשפחה אינם יודעים אם תגובותיהם נכונות  ובעיקר משתאים לנוכח התגובות הקיצוניות שלהם עצמם לחולה ולמצבו.

לאור זאת,  נכון יהיה לפנות להדרכה וייעוץ על מנת להבין את המצב לאשורו ואת דרכי הפעולה הנגזרות ממנו.

יתרה מכך, רצוי  להגיע למפגשים טיפוליים ( אישיים או קבוצתיים ) קבועים בהם ניתן לשתף ברגשות ובמחשבות, אלו של העבר, ההווה והעתיד.

ייעודם של מפגשים אלו הוא לעשות סדר במידע, לסייע בקבלת החלטות ולעשות עיבוד של התהליכים הרגשיים  אשר הינם חלק בלתי נפרד  מהטיפול בחולה.

חשוב לציין כי  דיכאון של מטפלים , בעיקר בני זוג, הינו דבר מוכר ויש לחפש עזרה בכל דרך על מנת שלא להקלע למצב של דיכאון או  חלילה קושי רב לצאת ממנו.

ישנם מספר קווים מנחים ואכתוב עליהם בפעם הבאה.

אני מזמינה אתכם לשאול ולהגיב.

 

רחל הרשטיק,

עובדת סוציאלית.