כל מי שחולה בסוכרת סוג אחד ועליו להשתמש באינסולין בודאי התנסה במספר סוגי אינסולין עד שמצא את האחד,

גם כאן חולה הסוכרת נדרש להיות קשוב לגוף שלו כי מעתה והלאה יש לו חבר חדש שנקרא אינסולין והאינסולין הזה הוא הורמון שלא משפיע על כל אחד בדיוק אותו הדבר. גם לי עד היום יש ימים שעל אותה ארוחה בדיוק, אבל בדיוק, ההשפעה של הזריקה שונה. כל פעם אני בשוק מחדש. יש לי ימים רגועים עד מאוד, שהסוכר מאוזן לחלוטין ויש לי ימים שבהם אני צריכה להזריק יותר כדי לקבל את אותה התגובה בדיוק.

כל חולה סוכר שמשתמש באינסולין חייב להכיר את האפקט של האינסולין דהיינו מתי נקודת השיא שלו וכמה שעות הוא הולך לשהות בתוך הגוף. לא לסמוך רק על הרופא אלא לקרא על האינסולין ולהכיר בעל פה את נקודת השיא שלו.

יש גם חולים רבים מסוג אחד שמשתמשים במשאבה ומן הסתם צריכים לדעת כיצד האינסולין היוצא מהמשאבה משפיע, ישנם שעות שמספיק לתת רבע יחידה וישנן שעות שכדאי להגביר ל- 0.5 יחידה. החוכמה היא לא להרפות, תקופת האיזון יכולה לקחת מספר שבועות והכי מומלץ בתקופה זו אם ניתן, להיצמד לדיטאנית, לא להתעצל ולכתוב מה אוכלים כדי שלטווח הארוך הדברים יעבדו טוב יותר.

כל חולה סוכרת חייב להכיר שני סוגי אינסולין , טווח קצר וטווח ארוך ובעיקר את השילוב בין השניים. ברגע שחולה סוכרת מבין מכיר ויודע כבר את ספירת הפחממות שלו, את השעות שהגוף זקוק ליותר אינסולין ואת האלמנטים הנוספים ביממה כמו ספורט, עבודות בית :-), סטרס וכו' כך הוא מצליח להגיע לאיזון טוב יותר.

בחמש שנים בהם אני חולה בסוכרת החלפתי כבר כחמישה סוגי אינסולין וכל מעבר כזה מוציא קצת מאיזון.

נכון להיות אני משתמשת באינסולין טווח ארוך בשם לומיר LEVEMIR ואינסולין טווח קצר עם מזרק של חצי יחידה בשם יומולוג. אני עדיין לומדת אותם כי את הלומיר החליפו לי לפני כשישה שבועות. הבנתי שהוא כל היום עובד באותו המינון. בקיצור, בסופו של דבר בעזרתה של הדיאטנית למדתי לפצל את היחידות, 6 בלילה ו- 4 בבוקר, ובקצר למדתי להזריק לפני האוכל עד שהסוכר יורד לכיוון ה- 85 לפי 5-6 גרם פחממות ליחידה. כרגע אני עובדת על זה, ייתכן שבהמשך זה ישתנה ואצטרך לכוונן :-)

זה המקום לשאול, איך זה אצלכם?