חסמי הביתא הינם תכשירים ותיקים המשמשים למגוון רחב מאוד של התוויות. עקב פעילותם  על קולטנים בשריר הלב הם מסוגלים להאט את קצב הלב ולפיכך מהווים טיפול יעיל  בחלק מהפרעות הקצב המהירות. פעילות  מעכבת זו על קצב הלב ועוצמת התכווצותו גורמת לתרופות להיות יעילות גם באי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ויתר לחץ דם. התוויות נוספות כוללות גלאוקומה, טיפול מניעתי למיגרנה, יתר תריסיות ועוד.

 מגוון ההתויות הרחב הפך את חסמי הביתא כגון דרלין ונורמיטן לתרופות נפוצות מאוד בקרב האוכלוסיה המבוגרת. עם זאת,  חשוב לזכור כי לתכשירים פרופיל תופעות לוואי רחב. הם עלולות כמובן לגרום לירידה בלחץ הדם שתתבטא בסחרחורות, להפרעות קצב איטיות וברדיקרדיה, אין אונות , כיווץ דרכי הנשימה , תת תריסיות ועוד. שתי אוכלוסיות מיוחדות הצריכות להזהר מחסמי ביתא כוללות חולי אסטמה או COPD שכן התרופות עלולות לגרום כאמור לכיווץ דרכי הנשימה וחולי סוכרת. מתן חסמי ביתא בסכרתיים עשוי להיות בעייתי ממספר סיבות: ראשית התרופה עלולה לגרום לעליה בעמידות לאינסולין, כמו  כן  השפעת התרופה, בעיקר תכשירים מהסוג הלא סלקטיבי על כיווץ כלי דם עלולה להחמיר את סיבוכי הסוכרת כגון מחלת כלי דם פריפרים ואין אונות. דאגה נוספת הינה מסוך ההיפוגליקמיה העלולה להגרם על ידי תרופות מסוימות (כגון אינסולין וסולפנילאוראות) בחולי סוכרת. היפוגליקמיה, דהיינו רמות סוכר נמוכות בדם גורמות בשלב הראשוני לדופק מהיר , חוסר שקט וקוצר נשימה ובהמשך לתופעות נוירולוגיות מסוכנות יותר  כגון פרכוסים או אובדן הכרה. מיסוך השלב הראשוני על ידי התרופה עלול להוביל במהירות לשלב הנוירולוגי .

אין ספק כי לתכשירים אלו תועלת רבה בטיפול בחולים, בעיקר קרדיווסקולרים, עם זאת, חשוב להכיר היטב את תופעות הלוואי, התוויות הנגד וההבדלים בין חסמי הביתא השונים לפני התחלת הטיפול. סוכרת וסיבוכיה צריכים להוות שיקול מרכזי לפני התחלת הטיפול.