דיכאון וחרדה בעיניי הרפואה הההוליסטית

 

מאמצע המאה ה- 20 עשתה הרפואה הקונבנציונאלית קפיצת דרך אדירה במחקר, באבחון ובטיפול תרופתי ופולשני. הודות לכך מגיפות חוסלות, מחלות רבות שנחשבו לקשות עד סופניות מטופלות כיום בקלות יחסית, אפילו איברים מוצאים מהגוף ובמקומם מושתלים אחרים והאוכלוסייה חיה הרבה יותר שנים מבעבר.

 

במאה ה- 21 תופס הדיכאון את המקום השני בשיעור הסובלים באוכלוסיה הכללית ובהוצאות הכרוכות בטיפול בו (לאחר מחלות לב וכלי דם) ומגיע למימדים של מגפה. בשנים האחרונות גוברת המודעות לקיומם של דיכאון וחרדה בחייהם של אנשים רבים וההבנה כי מדובר בהפרעות נפוצות מאד בקרב האוכלוסיה הכללית הנורמטיבית. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כ- 25% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת במהלך החיים לפחות פעם אחת מתקופה דכאונית. בנוסף נמצא כי התופעה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בגברים ושכיחה יותר בקרב גברים רווקים מאשר נשואים ובנשים נשואות מאשר ברווקות.

 

במקרים רבים יופיעו דכאון וחרדה יחד כאשר אחד מהם יהיה דומיננטי יותר מהאחר. מדובר גם על כך, שבעת הופעה של דכאון וחרדה - קיים קשר בין הגורמים הביולוגיים, הנפשיים והסביבתיים בחייו של האדם.

 

דרכי הטיפול ברפואה הקונבנציונאלית כוללים טיפול תרופתי, פסיכולוגי או שילוב של השניים. כיום כבר יש הבנה שהבסיס לסיכויי החלמה טובים הוא הקשבה למטופלים ומתן לגיטימציה מלאה למצבם. מותר להרגיש מדוכא, חוסר חיות, ומותר להרגיש חרד, זה טבעי ונורמלי. עצם הדיבור משחרר מבפנים משקעים ואנרגיה שמקבעת את האדם למקומו ומונעת ממנו לנוע קדימה, להתחדש, להתרענן, לפנות לחשיבה ולעשייה אחרת. הרבה פעמים עצם הדיבור על התחושות, הרגשות והמחשבות הללו שקולה לניתוק משקולת שקשורה לנו לרגליים ומונעת מאיתנו להתקדם קדימה בחיים.

 

בטיפול ההוליסטי ישנם שלושה כלים מרכזיים נוספים המסייעים למטופלים לגרום לשינוי חיובי במצבם:


אבחון החסימה ע"י 4 היסודות ו- 7 הצ'אקרות.

טיפול במגע.

ליווי של נשימה במהלך הטיפול.


 

זהו למעשה הערך המוסף של הטיפול ההוליסטי בכלל ובמצבי דכאון וחרדה בפרט, שחסר בטיפול הקונבנציונאלי.

 

השיחות כשלעצמן והדיאלוג המתקיים בין המטפל למטופל חשוב מאוד והוא הבסיס עליו נבנה הטיפול. הקשר האישי, ההזדהות של המטפל עם המטופל, היכולת של המטופל לספר מה עובר עליו, על הקשיים שלו ועל הקונפליקטים שלו מהווה כלי טיפולי מאוד חשוב בתהליך ההחלמה של המטופל.

 

אבל לא די בכך. תהליך טיפולי שכזה יכול לערוך שנים ולעיתים ללא תוצאות משמעותיות.

התוספת שמביאה איתה הגישה הטיפולית ההוליסטית למצבים האלה מאפשרת טיפול עמוק יותר, חווייתי יותר ומהיר יותר.

 

הרעיון של מגע ונשימה במקומות ובצורה שהגוף צריך תוך כדי הטיפול הוא הדבר המרכזי פה. עבודה שכזו יוצרת תנועה פנימית ומאפשרת למערכת האנושית (המורכבת מגוף פיזי, רגשות ומחשבות) לזוז, לנוע, להתחיל להתקדם מהמקום בו הם תקועים, לבוא לידי ביטוי – להשתחרר. כשהמערכת מתחילה לזוז מתפנה מקום לדבר הבא, לדבר חדש; וכך, לאט לאט יוצאת הפסולת, יוצאים החרדות, הדכאון, הפחדים, החושך ונכנסים הדברים אותם המטופל רוצה להכניס, כגון: עשייה, יצירה, ביטוי חדש, דפוס חשיבה ודיבור אחרים.

 

האדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע ובדומה אליו גם בו קיימים ארבעה 4 יסודות אשר ביחד מרכיבים אותו. ארבעת היסודות הם: אדמה, מים, אש ואויר.

 

המשמעות הפיזית והנפשית של היסודות:

 

 





יסוד



היבט פיזי



היבט נפשי





אדמה



שלד העצמות, עמוד השדרה



תחושת בטחון בסיסית בחיים, הגדרת גבולות הגוף והאני





מים



נוזלי הגוף: שתן, לימפה, נוזלי העיכול, הנוזל הבין תאי, דמעות, נזלת וכו'



רגשות אינטימיים של האדם עם עצמו. מה שבדרך כלל לא משתף עם הסביבה.





אש



השרירים הגידים והרצועות



ביטוי ויצירתיות, קבלה ונתינה, עשייה ופעולה





אויר



המוח, מערכת העצבים והעור



מחשבה, דימיון, תכנון, יכולת ביטוי גבוהה של רעיונות





 

 

באופן מאוד כללי ניתן לומר שמצב של דכאון או חרדה נובע מפגיעה ביסוד האדמה שבאדם. זוהי כמובן אמירה כללית וכל מקרה צריך להיבחן לגופו, אבל בגדול נפנה לחיזוק יסוד האדמה. כלומר משהו בתחושה הבסיסית של בטחון "שאוהבים אותי" ש "יש לי בסיס של בית" ש "יש לי משפחה משפחה שאוהבת אותי ודואגת לי" ש "רואים אותי" ש "אני קיים ונוכח במלואי על פני האדמה" ש "הגוף שלי שלם בריא וטהור", נפגע; והפגיעה היא כזו שמשהו מזדעזע ונשבר, יסוד האדמה מתערער באדם ואז מתחילים להופיע תסמינים של דכאון, חרדה או של שניהם ביחד.

 

הטיפול במגע לחיזוק יסוד האדמה יהיה מגע איטי, מלא, עם נוכחות, בחלקים החיצוניים של הגוף (במסגרת הגוף מסביב) בדגש על העצמות – המטרה היא להחזיר לגוף בצורה בלתי אמצעית וחווייתית לחלוטין את תחושת האדמה שאבדה.

 

בטיפול רפלקסולוגי למשל העבודה תהיה על האזורים בכף הרגל ששייכים ליסוד האדמה. העבודה תהיה על העקבים, הקרסוליים, הקשתות הפנימיות בכפות הרגליים ומספר נקודות נוספות.

 

לגבי הנשימה: בזמנים בטיפול בהם עולה כאב פיזי או נפשי, רתיעה, הסתגרות וכו' נבקש מהמטופלים לנשום עמוק ולהחזיר את ההרפייה והזרימה לגוף. כשהמוח מבין שמקום שסגר והגן עליו מתרכך ונפתח, הוא מאפשר שם שחרור, והחסימה נפתחת לאט לאט.

 

השילוב של המגע ונשימה ביחד עם האספקטים הנוספים של הטיפול מהווים מכפיל כוח ופועלים בעוצמה רבה יותר על הערך האנושי שבאדם לשחרר את החסימה ולעבור לתהליך של חיזוק והחלמה.

 

 

לפני כמה שנים היגיעה לקליניקה שלי אישה בת 35, אמא לשלושה בנים לאחר לידה שלישית שדיווחה על חוסר חשק לחיים, שום דבר לא גורם לה עונג, היא במעין מרה שחורה. כלפי חוץ היא אמרה, מתפקדת כרגיל, עובדת, מארגנת את הבית והילדים, אבל בפנים הרגשה של כלום, אין אהבה.

 

היא לא ידעה לבטא את זה אבל זה היה דכאון אחרי לידה קלאסי.

במסגרת סדרת טיפולים ששילבו שיחות של מה שעבר עליה באותה התקופה וטיפולי רפלקסולוגיה, אמרה בסיום הסידרה כי היא למדה להינות מהדברים הקטנים בחיים והבינה שלא צריך לחכות "לדבר הגדול" שיעיף וירגש אותה. קשריה עם בן זוגה חזרו למסלול תקין ושמחת החיים שבה אט אט אל תוך חייה.

 

זוהי דוגמא אחת מיני רבות כיצד תהליך טיפולי המשלב גישה הוליסטית, שיחות ומגע עם כוונה נכונה עובד ומשיג תוצאות טובות.

 

אין דרך אחת נכונה ואין מטפל שבידו התשובה לכל הבעיות, אבל ברצוני להביא לידיעתכם את שיטת הטיפול הזו ואת העוצמה שבשילוב של מגע ושיחה. כמו ילד קטן שנופל בגן המשחקים: אמא יכולה לומר לו "על תבכה חמודי זה יעבור" ובזה לסיים, או לגשת אליו, ללטף אותו, לומר לו "אל תבכה חמודי זה יעבור" ולתת לו נשיקה במקום שכואב. זה ישיג תוצאה הרבה יותר טובה!!

 

 

 

 

 

 

כתב:

תמיר גורביץ'

מטפל הוליסטי – מלווה תהליכי החלמה ובריאות

מטפל בכיר ברפלקסולוגיה, שיאצו, תמציות פרחי באך ואיזון גוף-נפש.