חודשיים  לא  כתבתי  בבלוג. בכוונה שתקתי    כדי לא לספר  טרם  הזמן  מסקנה שהגעתי אליה. אך, היום איני  יכולה להתאפק ומרגישה  צורך  עז לבשר- בזמן אחרון  נעלמה אצלי אימפולסיביות  הרסנית שיותר מכל תסמיני ADHD הרעילה  כל חיי!

   לפני זמן  הבחנתי שיותר קל לי  לנהל  שיחות עם  אנשים אחרים (אני  כבר  מסוגלת  להקשיב  בלי  לקפוץ מנושא  לנושא,  בלי  לקטוע  את הזולת). שמחתי, הייתי בטוחה  שזה  בזכות ההשפעה המבורכת של RITALIN.  אבל, לפני  כחודש  וחצי איבדתי  בתוך  ההאוס  הביתי שלי  קופסת  RITALIN.  באותו  בוקר  חשבתי  שחרב עלי  עולמי - חודשים רבים  לא  העזתי  לצאת  מהבית  בלי  RITALIN.. אך, עבודה שלי  כל  כך אינטנסיבית שבאותו  יום  פשוט  שכחתי  שאני  בלי. יום עבר  כרגיל. ..

כידוע,   RITALIN היא  תרופה  נרקוטית  וניתן  לקנות  אותה   פעם  בחודש .בלבד .  לא  היה  שום  מנוס  לנסוע  לפסיכיאטרית  ולבקש  מרשם  חדש. למחרת גם  לא  היה לי  פנאי  לחשוב  איך  אני  מסתדרת בלי  RITALIN.   אחרי  כשבוע  הבחנתי  שאין החמרה ממשית  בתפקוד  (אולי,  יותר פזיזה  בלי  RITALIN  מאשר  איתו,  אך  יחסים עם  סובבים תקינים - אני  מקשיבה  להם  בקשב  רב,  לא  מתפרצת , עונה לעניין).  ביחד עם  זאת,  שמתי  לב  שבצהריים  אני  רעבה (כשלקחתי RITALIN אף פעם לא  חשתי  רעב),  ולצערי, לא מסוגלת לעבוד

 שעות נוספות.   לפני  שהתחלתי  לשתות  RITALIN הצלחתי  להיות ערה  ולתפקד  כראוי בין  10-14  שעות , (עם RITALIN מחזיקה מעמד  18-20 שעות), אז  עכשיו  אחרי 8-9  שעות כבר  מתעייפת.

לפני  שבועיים  התגלתה  קופסת RITALIN במדף   בגדי  חורף (שד יודע  איך היא  הגיעה לשם),  אבל, אני  כבר  רציתי   להסתדר  בלעדיו.   החלטתי שאקח  אותו  רק  מתי  שצפויה משימה ארוכה  ומשעממת במיוחד. 

היום  הייתה  לי  פגישה  חשובה  ומתישה. תיכננתי  לקחת  RITALIN, אבל,, בסופו של דבר,  שכחתי.  בדר"כ , אני  תמיד  מפסידה בפגישות האלה: לא הייתי  מסוגלת לעקוב  אחרי  השיחה  כל כך  הרבה זמן.  אבל,  היום להפתעתי  הכל  עבר  חלק.  לא אסתיר: הייתי  גאה בעצמי.

כנראה, במהלך  החודשים שהייתי  תחת  השפעה  מרסנת של RITALIN , סיגלתי  לעצמי מיומנויות  שיחה  תקינות, ועכשיו,  איכשהו  הן  כבר מושרשות  בי.  לפחות,  אני מקווה .היום  אני   ממש באיפוריה. אולי, אפשר להחלים מ-ADHD?