המונח קשיבות (mindfulness) מתייחס למצב פסיכולוגי של מודעות ללא ביקורת ושיפוט, לאימון אשר מקדם מודעות מסוג זה ולאופן מסויים של עיבוד נתונים.  
 

קשיבות יכולה להיות מוגדרת באופן הפשוט ביותר כמודעות לרגע ללא שיפוט או כמצב של חופש פסיכולוגי אשר קורה כאשר הקשב נשאר שקט וגמיש, מבלי להאחז בשום נקודת מבט ספציפית.
על פי הגדרתו של ד"ר ג'ון קאבאט-זין, מחלוצי המטפלים המערביים שעשו שימוש בשיטה עוד בשנות ה70 : "Mindfulness פירושו, הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו פשוט לצפות בתודעתינו באופן מכוון, ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם".

 

ישנן כמה שיטות וסוגי אימון אשר יכולים לפתח ולטפח קשיבות כגון אימון ממדיטציה, יוגה, טאי צ'י, צ'יקונג וכד'. מרבית המחקרים נעשו על שיטות המדיטציה.
 

כאשר מעבירים קשיבות לזירה הטיפולית, לעיתים קרובות ההגדרות כוללות גם חוסר שיפוט: "המודעות העולה באמצעות נתינת תשומת לב מכוונת, ברגע הנוכחי, ובצורה לא שיפוטית להתפתחותה של החוויה מרגע לרגע". הפסיכולוגית באאר, במאמרה על קשיבות וספרות פסיכותרפיסטית, מגדירה קשיבות כ"התבוננות לא שיפוטית בזרם השוטף של גירויים פנימיים וחיצוניים בעת התרחשותם". חוסר שיפוט מטפח קשיבות כאשר אנו מתמודדים עם מצבים פיסיים או רגשיים קשים. על ידי כך שאנו לא שופטים את החוויה שלנו, אנו עשויים לראות אותה כפי שהיא.


טיפולים מבוססי קשיבות, הולכים וצוברים פופולאריות ועניין רב בשנים האחרונות וזוכים לעניין ולהכרה הולכים וגוברים, כמו גם לתיקוף מחקרי נרחב, המצביע על יעילות במגוון סוגים של מצוקה אנושית, כגון התמודדות עם לחצי חיים (סטרס), תסמונות כאב, הפרעות חרדה, דיכאון ומניעת הישנותו, הפרעות אישיות, הפרעות קשב וריכוז והפרעות אכילה.
 

לאימון קשיבות יש תועלות שניתן לאגד אותן לשלוש קטגויות: רגשות, בינאישי ותוך אישי. יתרון נוסף של קשיבות שייך לתחום של אמפתיה.
 

תועלות בתחום הרגשי: ליכולת השיפור של הויסות הרגשי לאחר מדיטציית קשיבות יש עדות נרחבת במחקרים. יש הוכחות שקשיבות עוזרת לפתח ויסות רגשי במוח. לאחר אימון מדיטציית קשיבות במשך 10 ימים המשתתפים הראו פחות רגשות שליליים, פחות סימפטומים של דיכאון ופחות נטייה לחיטוט עצמי (רומינציה). בנוסף, הקבוצה שהתאמנה במדיטציה הראתה זיכרון עבודה טוב יותר ויכולת ריכוז טובה יותר באופן משמעותי, בהשוואה לנבדקי ביקורת שלא התאמנו במדיטציה.
מחקרים מראים שאנשים אשר מתאמנים במדיטציית קשיבות להפחתת מתח מראים פחות דיכאון, פחות חרדה ופחות מצוקה סומטית בהשוואה לנבדקי ביקורת.
אימון של מדיטציית קשיבות במשך 8 שבועות בלבד עשויה לסייע בשינוי הדרכים בהן רגשות מווסתים ומעובדים במוח.
 

מחקרים גם הראו שמדיטציית קשיבות מאפשרת לאנשים להיות פחות תגובתיים ובעלי גמישות מחשבתית גדולה יותר. המדיטציה מפעילה איזורי מוח אשר מעורבים בתגובות אדפטיביות למצבי לחץ.
 

תועלות בתחום הבינאישי: עדויות מראות שמאפיין של קשיבות מנבא סיפוק במערכות יחסים, יכולת להגיב באופן בונה למתחים בינאישיים, יכולת לזהות ולתקשר רגשות לבן הזוג ויכולת אמפתיה. אנשים עם יכולת לקשיבות מדווחים על פחות מצוקה רגשית בתגובה למחלוקות בינאישיות, והם נוטים להיכנס לשיחות על קונפליקטים עם פחות כעס ופחות חרדה.
 

בנוסף, קשיבות נמצאה כמעודדת תיפקודים אשר קשורים באיזור במוח של האונה הקדמית  כגון מודעות עצמית, מוסריות, אינטואיציה וויסות פחדים. כמו כן, ישנן עדויות שאימון של מדיטצית קשיבות משפר את תפקוד המערכת החיסונית.
 

לבסוף, כאשר חקרו ובדקו מטפלים אשר מתאמנים במדיטציית קשיבות נמצא שהם בעלי יכולת אמפתית גדולה יותר כלפיי מטופליהם, יכולת חמלה טובה יותר, סובלים מפחות מתח וחרדה והינם בעלי סובלנות רבה יותר.

 

קשיבות והפרעות אכילה

אימון של קשיבות יכול להיות יעיל במיוחד עבור הסובלים מהפרעות אכילה בגלל שהוא מפתח "נציב מילוט" מהכאוס של האובססיה, הבושה והדאגה שמלוות הפרעות אלה.
באימון של קשיבות האדם הופך מתבונן בחוויותיו. המחשבות על מזון, משקל, מראה גוף, יחסים עם אחרים ולחצים צפות בתודעה ברכות כמו שעלים צפים במורד הנהר. עם אימון קשיבות, מתפתחת היכולת להיות כמו סלע איתן באמצע הנהר.
המחשבות האובססיביות נשמטות והאדם נשאר כצופה יציב בחוויות שלו עצמו.
בהדרגה האדם נע מהתנהגויות מזיקות כדרך התמודדות להרגשה של רגיעה עמוקה והכרה בתובנה.
 

אנשים שסובלים מהפרעות אכילה נוטים להימנע מדברים שגורמים להם אי נחת, במיוחד שמדובר ברגשות. קשיבות עוזרת ליצור סבלנות ונוחות עבור הרגשות הללו ע"י כך שהאדם מתבונן דרכן במקום לנוס מהן.

 

תרגמה וערכה: מיכל אפק
 

מקורות:
Davis M. D. & Hayes A. J. (2010). What are the Benefits of Mindfulness? A Practice Review of psychotherapy-Related research. Psychotherapy, 48 (2), 198-208.

 HYPERLINK "http://www.eatingdisordersreview.com/nl/nl_edt_7_2_6.html"http://www.eatingdisordersreview.com/nl/nl_edt_7_2_6.html