השפעה של איחסון מיץ הבצל ושל מיץ הקליפה החיצונית של  הבצל

רותם אבירם ומיכאל אבירם, המעבדה לחקר ליפידים, הפקולטה לרפואה של הטכניון, ומרכז רפואי רמב"ם, חיפה/

 

חימצון low density lipoprotein- LDL מהווה גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים. המרכיבים הפוליפנולים של מקורות תזונתיים נחשבים מקורות אנטיאוקסידנטים המונעים חימצון LDL ומעוררים עניין במחקרים במניעת חימצון LDL.

 

מקורות תזונתיים לפוליפנולים הינם: תמצית של  שורש הליקוריש (עשיר באיזופלאוון גלברידין), יין אדום (עשיר בפלאוונואידים מקליפת הענב כגון הפלאוונול קוורצטין והפלאוונול קטצין), ג'ינג'ר, ,תפוז , אשכולית ובעיקר –

הרימון.

 

בצל מהווה אף הוא מקור ידוע ועיקרי לפלאוונול קוורצטין, שהוא אנטיאוקסידנט פעיל שנמצא גם ביין אדום ובתה שחור. קוורצטין מבצל נספג טוב, כפי שבא לידי ביטוי בהצטברותו בפלאזמה ובהפרשתו בשתן. מיצוי בצל הביא לירידה בגודל הפגיעה הארטריאלית וברמות הליפידים בפלאזמה בארנבות שהוזנו בכולסטרול.

 

לאחרונה נבדקה במעבדה לחקר ליפידים בחיפה  השפעתו של מיץ הבצל (שמוצה על ידי סחיטת הבצל), על חימצון LDL.

 

נמצא עיכוב התלוי בכמות של הבצל על חימצון LDL. הכמות הדרושה לעיכוב חימצון LDL ב- 50% (IC-50) היא 4 מיקרוליטר/מ"ל.בניסויים של איחסון מיץ הבצל בטמפרטורת החדר (25° C)  נמצא כי איחסון והבשלה של הבצל קשורים בשיפור היכולת לעיכוב חימצון LDL. לאחר 5 ימים של איחסון מיץ הבצל בטמפרטורת החדר, 90% מעיכוב חימצון  LDL על ידי מיץ הבצל, הושג באמצעות 5 מיקרוליטר/מ"ל, בהשוואה לעיכוב של 65% שנצפה לאחר יום אחד בלבד.

 

בפירות רבים, הפלאוונים ממוקמים בקליפה ולכן בשלב הבא יצרו מיץ בצל מקליפות הבצל (5 מיקרוליטר/ליטר). מיץ מהקליפה החיצונית היה פעיל ביותר עם  עיכוב של 95% בחימצון LDL, בעוד שהקליפה האמצעית הביאה לעיכוב של 85% ואילו בקליפה הפנימית נמצאה פעילות נמוכה  עם עיכוב של 35% בלבד בחימצון LDL.

 

מסקנת המחקר הנוכחי היא שמיץ בצל מהווה אנטיאוקסידנט פעיל כנגד חימצון LDL. הפעילות משתפרת באיחסון וממוקמת בעיקר בחלק החיצוני של הבצל, העשיר בפוליפנולים אנטיאוקסידנטים.