הגליון האחרון של העיתון הרפואי הנחשב New England Journal of Medicine מקדיש 3 מאמרים ואת מאמר המערכת לנושא ההשמנה הנגרמת משתיית משקאות קלים ממותקים.   להלן תרגום מקוצר של מאמר המערכת, המתייחס למסקנות הנובעות משלושת המאמרים שפורסמו בגליון ולסוגיה באופן כללי.   במאמר המערכת כותבת דר' סוניה קפריו: ההשמנה המוגזמת (Obesity) הופכת לבעיה קשה בכל העולם. יותר ילדים ואנשים צעירים מפתחים מחלות מטבוליות הקשורות בהשמנת יתר, כגון סוכרת מסוג 2 או בעיות לבביות.   העליה בצריכת משקאות ממותקים בקרב מבוגרים וילדים, הן בארה"ב והן בארצות אחרות, נחשבת לאחד הגורמים התורמים להשמנה באוכלוסיות אלה. צריכת הסוכר ממשקאות בלבד יכולה להוות עד ל 15% מצריכת הקלוריות היומית [הערה: זאת בנוסף למקורות אחרים לסוכר בתזונה היומית]. לדוגמה, בנים בגיל ההתבגרות צורכים עד 375 קלוריות ליום ממשקאות בלבד [כשהסך הקלורי היומי המומלץ עבורם הוא כ 2000 קלוריות]. המשקאות משווקים בצורה נמרצת לילדים ומתבגרים, והתוצאות ניכרות.   שלא כמו מזונות פחמימתיים אחרים, המכילים גם סיבים תזונתיים, המשקאות הם בעלי ערך תזונתי אפסי. בנוסף, הם מלווים לעתים קרובות באכילת חטיפים עתירי מלח או מזון מהיר. מכיון שהמשקה עצמו אינו גורם לתחושת שובע, הוא אינו מחליף אכילה, אלא מתווסף אליה.   טוב, אתם אומרים, את כל זה כבר שמענו וידענו. מה החידוש פה?                   המחקרים החדשים מראים קודם כל, שהפסקת הצריכה של משקאות ממותקים אכן משפיעה על המשקל. במחקר אחד בדקו החוקרים את ההשפעה של הפסקת צריכת משקאות ממותקים למשך שנה בקרב מתבגרים הסובלים מעודף משקל. חשוב לציין שההתערבות נעשתה בסביבה הביתית של המשתתפים:המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו לביתם מים ומשקאות שאינם ממותקים בסוכר, במקביל לביקורי בית ושיחות טלפון לתמיכה. זאת מאחר ורוב הצריכה נעשית בבית (הבקבוקים הגדולים האלה, של ליטר וחצי...). בקבוצת הביקורת לא בוצעה כל התערבות. . בקבוצת המחקר, במקביל לירידה בצריכת המשקאות הממותקים, התמתנה העליה במשקל יחסית לקבוצת הביקורת. השינוי היה מתון ולא החזיק מעמד לאחר הפסקת ההתערבות, כך שכעבור שנתיים נעלם ההבדל בין קבוצת הניסוי והביקורת.   המחקר השני התמקד באנשים שיש להם סמנים גנטיים שידוע שקשורים להשמנה  [מה שנקרא אנשים עם נטיה גנטית מוכחת להשמנה]. מסתבר שההשמנה נובעת מאינטראקציה בין הנטיה הגנטית והסביבה. אנשים בעלי נטיה להשמנה שצרכו פחות משקאות ממותקים (פחות מפעם בחודש) היו בעלי BMI נמוך מאלה שצרכו הרבה (יותר מפעם ביום). המחקר בודד את המשתנה הזה ממשתנים אחרים המשפיעים על BMI ועל גורמי סיכון: השפעת המשקאות הממותקים על המשקל ניכרה גם לאחר שהובאו בחשבון פעילות גופנית ומרכיבים אחרים של התזונה. המסקנה היא שהגנטיקה אינה "גזירת גורל" ושינוי באורח החיים משפיע על רמת ההשמנה.   המחקר השלישי נעשה על ילדים בגיל 8. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה קיבלו הילדים בכל יום פחית משקה מומתק בסוכר, ואילו בקבוצה השניה משקה ממותק ללא סוכר (סוכרלוז). המשקאות יוצרו במיוחד לצורך המחקר כך שמראם וטעמם היה זהה. הילדים לא ידעו איזה משקה הם מקבלים. המחקר נמשך שנה וחצי, ובסופו הוכחה ההנחה הצפויה: הילדים ששתו בכל יום משקה ממותק עלו במשקל יותר מהילדים בקבוצת הביקורת. החלק המעניין במחקר הזה הוא ההשפעה המשמעותית של פחית בודדת ליום על המשקל.   מסקנת הכותבת בסוף המאמר היא שתוצאות המחקרים מספקות מניע לפיתוח המלצות והנחיות חדשות לצמצום צריכת משקאות ממותקים בסוכר, בעיקר אלה המוגשים במחיר נמוך ובכמות גדולה (תרצה להגדיל?) ונצרכים על-ידי ילדים. ההנחה היא שהתערבות כזו תשפיע גם על התפתחות מחלות כגון סוכרת מסוג 2 בגילאים צעירים.    N Engl J Med 2012;367:1397-1406N Engl J Med 2012;367:1407-16. N Engl J Med 2012;367:1387-96