גזע המוח הינו איזור אסטרטגי במיוחד במערכת העצבים המרכזית ומהווה את החוליה המקשרת בין המוח הגדול לבין חוט השדרה. מאחר ובגזע המוח מצויים מסלולים  חשובים  ואיזורים  חיוניים לתפקודים מרכזיים פגיעה בו  עלולהלהיות אנושה.

 

כל המסלולים,לרבות המוטרים והתחושתיים ,המקשרים בין המוח למערכת העצבים ההיקפית עוברים בגזע המוח באיזור צר יחסית, כך שגם פגיעות מצומצמת יעלולות לגרום לנזק מוטורי או תחושתי ניכר.

 

בגזע המוח מצויים גם רוב הגרעינים של עצבי הגולגולת המספקים תפקודים מוטורים,תחושתיים ואטונומיים בפנים ובגולגולת כגון תנועות שרירי הפנים ,הלעיסה והלשון,תנועות גלגלי העיינים והעפעפיים, תגובת אישונים לאור, טעם, שמיעה, בליעה,דיבור  ועוד. פגיעה בגזע המוח תגרום באופן קלאסי לפגיעה בפנים בצד הפגיעה ולפגיעה בגפיים בצד הנגדי.

 

מאחר ובגזע המוח עוברים גם סיבי המערכת הרטיקולרית האחראית לעירות, לעיתים קרובות פגיעה בגזע גורמת לחוסר הכרה. במדולה נמצאים איזורים  ויטלים המפקחים על תפקודי נשימה,דופק ולחץ דם . פגיעה בהם הינה לעיתים קרובות פטאלית.

 

בחולים חסרי הכרה חשוב להעריך את תפקודי גזע המוח על מנת להעריך האם קיימת פגיעה מבנית בו וכך להעריך את חומרת הפגיעה המוחית ואת סיכויי ההחלמה והצפי הקליני. מבחנים קלינים  המעריכים את תפקוד בגזע כוללים תגובה של אישונים לאור,  רפלקס מצמוץ בתגובה לגירוי הקרנית, תנועות עיינים בתגובה לסיבוב של הראש או הזרקת מים חמים/קרים לאוזן ועוד.

 

איזור אסטרטגי נוסף הינו החומר השחור במוח התיכון הכולל תאי עצב מיצרי הנוירוטרנסמיטר דופמין החיוני לתפקודים מוטורים ובקרה על תנועות. ניוון תאים אלו יגרום למחלת הפרקינסון שסימניה כוללים, בין יתר, נוקשות של השרירים,רעד, איטיות בתנועה, הפרעות ביציבה ועוד.

 

תהליכים רבים עלולים לגרום לפגיעה בגזע לרבות טראומה, שבץ, מחלות דלקתיות, גידולים, תהליכים ניווניים ועוד. הביטוי הקליני של הפגיעה יהיה לרוב  תלוי האיזור האנטומי המדויק שנפגע והיקף הפגיעה. בדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר והדמיה יסייעו באבחון אופי הפגיעה.