כמוניבלוגיםכי פה נראה לי המקום הנכון לאוזן קשבת ולשפוך את הבטן...הימים הנוראיים וחשבון הנפש האישי שלי
הימים הנוראיים וחשבון הנפש האישי שלי
28/08/12 1:02
507 צפיות
אחריי 18 שנה של חיים נורמאליים מעבר למצופה וחצי שנה של תופעות בלתי מוסברות בעליל שהיום אני יודעת לתת להן שם כמו הרדמויות נימולים זרמים חוסר תחושה טישטוש ראיה וכו
ועוד חודשיים שבהן כלללל התופעות הלא ברורות כבר נעלמו מעצמן הגיע טלפון אחד שהפך את חיי ולא נותן לי לחזור למסלול הרגיל...
טלפון אחד מנוירולוג נחמד שתמך ועזר ואמין (מה שאחרים לא) ואמר- ה MRI יצא חיובי... יש לך נגעים בעמוד השדרה
מה אני אמורה להבין מזה??????????????????????
הוא גם הוסיף ואמר - יש לך דלקת
דלקת? טוב נו חשבתי לעצמי... נקח אנטיביוטיקה איזה שבועיים ויעבור.... לא ככה? אז מסתבר שלא...
הנורא מכל בשבילי היה לחלות כשכבר הרגתי טוב אני הרגשתי ממש בריאה אני לא הבנתי מה הם מדברים כאלה שטויות!!! הכל עבר מעצמו אז מה הם אומרים לי עשיו נגעים ושטויות??? טרשת נפוצה? לי??? מה פתאום??? זה עבר לי!!!!!!!! אני בריאה!!! אני מתגייסת לצבא!!! אני ילדה רגילה!
אבל לא... אני לא אני לא מתגייסת לצבא... אני לא ממשיכה כמו כולם במסלול הרגיל אני בבתי חולים והם מתלוננים שהם מתים לא להיות שם בצהל...
ו"שאני אגיד תודה שאני לא התגייסתי" לפעמים חוסר רגישות של אנשים זה משהו...
כל הזמן מהדהדת לי המחשבה בראש מה היה קורה אם כן הייתי ממשיכה במסלול הרגיל אם לא הייתי חולה... אולי זה לא בריא לחשוב ככה וצריך השלים עם מה שיש אבל זה בולשיט... וכל אחד ואחד בחיים האלה חושב מה היה אם היה קורה אחרת...אז אולי אני במיוחד...
בא לי לסבול סבל של נערות בגילי שהמפקד צעק עליהן... והמשמרת בעבודה לא הסתדרה כמו שהן רצו...
בא לי שיהיה ספר כזה עם חוקים וכללים שמסביר איך מצליחים להתמודד ולהשלים עם איזה משהו כזה שנכנס לך לגוף וכבר שלוש שנים הוא איתי ועדיין להצלחתי להפוך אותו להיות חלק ממני אני עדיין לא שלמה עם קיומו... עם קיומו לצידי...
