העולם שלי.

תמיד היה עולם שחור.

זה לא קלישאה.

זה באמת

זה אולי נשמע דרמטי.

אבל זה כך..

העולם שלי.

איפה באמת העולם שלי.המקום שלי?

כי אני מרגישה שאין לי מקום.

אני לא מוצאת אותי.

אני בחשיכה.כמעט בלי אף אחד..

לא רואה אותי.

שונאת אותי.

כן.זה עצוב.אבל זה ככה.

שונאת אותי.

ושונאת אנשים.

אנשים תמיד אליי בחרו להתאכזר.

החל מאמא שלי.האדם הכי קרוב.

עד לאנשים זרים..

כמעט כולם.

מי שטוב אליי אני יכולה לספור .

מרוב שזה מעט אנשים.

העולם שלי שחור.

השמש בו לא זורחת.

אין לי מקום.

אין לי את עצמי.

אין....................