מיומנה של עיוורת מתחילה   כשאני שואלת את המאבטח בקניון מה השעה,הוא חוכך בדעתו אם לענות לי ולבזבז מזמנו היקר על נתינת  שירות שאינו כרוך בתפקידו,אחרי שכבר ענה,הוא מעדיף לעגל את השעה, לא מבין שבעשר הדקות שעיגל יכולתי להספיק לקנות ירקת ולרוץ לתחנת האוטובוס.כשאני מתעקשת לדלות ממנו את השעה המדויקת הוא שואל אותי מה תאריך יום ההולדת שלי,מתפלאת על השאלה החברית אני עונה לו בהיסוס "במאי,למה?"ואז הוא מבטיח שיקנה לי שעון.אני עונה לו בחיוך מריר ששעון כבר יש לי אבל איני מצליחה לראות את השעה,. הוא אינו נסוג ממתקפת הנדיבות המעושה שנועדה לשכנע אותי לרכוש את הציוד הבסיסי הנדרש לאדם שרוצה לדעת מה השעה,"אז אקנה לך משקפיים",הוא מציע ,מתמוגג מחוש ההומור  שלו."זאת לא בעייה של משקפיים" אני משיבה לו,ומסובבת את גבי ומתרחקת מהאיש חסר הרגישות,שנאלץ להפקיר את עמדת השמירה כדי לענות לי  על שאלתי החוצפנית ועוד לנסות לשעשעני וקצת ללמדני לקח,אכן איש  אשכולות  :מאבטח, סטנדאפיסט,וגם מחנך ..                                      2 שתי עובדות זרות צעירות,ליד הכספומט, לא מבינות   את דברי  שכשאני שואלת אותן מה השעה.אני עוברת לאנגלית,אבל הן מתבוננות בחשדנות בטלפון הנייד שבידי.ומחליפות ביניהן מבטים.כדי להסיר חשש מליבן אני נותנת לאחת מהן את הנייד שלי  ומסבירה   I can't see"" היא מרגישה הקלה ומקריאה לי את השעה.אני מודה להן  ומקווה ששיפרתי בעיניהן את תדמית הישראלי  שמנסה לנצל את העובד הזר  חסר הישע .                                       3 אני מקבלת מספר לתור לקניית בשר בסופרמרקט, אבל לא מצליחה לראות מה המספר שלי ואיזה מספר מופיע על הצג האלקטרוני.אני פונה לקשישה שלידי ומבקשת את עזרתה.היא מחייכת בטוב לב  וקוראת לי את המספרים,לאחר מספר שניות היא אף מוותרת על התור שלה למעני,מסבירה שיש לה כמה דברים לקנות,ואינה ממהרת.                                      4 אני קונה פסטה אורגנית במקום פסטה רגילה,שמן זית אורגני במקום שמן זית רגיל,נוזל להרחקת יתושים במקום טבליות(שניהם  מגיעים עם אותה אריזה),גלידה פרווה במקום חלבית.חומוס אבו גוש שהילדים אוהבים  אני לא מצליחה למצוא בין שפע החומוסים,עד שהסדרנית עוזרת  לי.מוותרת על קנית שמפו כי אינני מצליחה לקרוא את התווית של סוג השיער.כבר לא משווה מחירים וקונה מוצרים במחיר שעם ראייה תקינה   הייתי נמנעת מלקנות.                                      5 מתחילה לזכור מספרי טלפון בע"פ, ולא מתקשרת לניידים אלא אם חייגו אלי קודם  ואפשר לעשות חיוג חוזר.כשמתקשרים אלי אני מזהה אנשים לפי הקול כי   השיחה המזוהה ,או שמו של איש הקשר בנייד  נועדו לרואים בלבד.  משתמשת באופציית השעון הדובר בנייד שלי ,משתדלת לא לעשות זאת בקרבת אנשים,שלרוב לא מבינים למה אחת שלא מסתובבת עם מקל הליכה או כלב נחייה,צריכה שעון מדובב.                                          6 מברכת לשלום זרים מוחלטים ומתעלמת מאנשים מוכרים.זה לא שאני חברותית מידי או סנובית,לכי תסבירי להם שעד שהם לא במרחק נגיעה כולם מבחינתך נראים  אותו דבר.                                      7 כשאני מוזגת אורז  ,לפני הבישול, לכוס ,תמיד נשפך לי .מהפסטה בורחות לי כמה אטריות,  למזוג חלב לנס קפה מבלי לשפוך קצת על השיש  זאת משימה בלתי אפשרית והכלים לא מבריקים . להשחיל חוט במחט,אפילו יותר קשה מלמזוג  חלב בלי  לשפוך.. כבר לא רואה סרטים זרים ,בגלל הכתוביות.אני שואלת את ילדי מי הדמויות שעל המסך,אם לא הצלחתי לזהות לפי הקול.נוטה לערב בין כל מיני בלונדיניות,למשל, בין אורלי ויינרמן ופמלה אנדרסון.. התחלתי לחבב את ז'אנר תוכניות האירוח הישראליות ... לא צריכה להתאמץ לתרגם,ובד"כ  הן משעשעות.                                   8  לא רואה את מספר האוטובוס עד שאינו עוצר בתחנה,ולפעמים גם מוודאת אצל הנהג אם זה המספר שחשבתי,ליתר ביטחון. חוצה את הכביש רק במעבר חצייה ,רצוי מרומזר,כי    הערכת המרחק שלי   לא מדויקת