לאחרונה קראתי מאמר שכתבה ד"ר דלית וייסמן המתאר חלק ממורכבות נושא האוכל והאכילה בעולמנו המודרני.   "...הרגלי האכילה שלנו מושרשים בפיזיולוגיה, אבל הם גם מעוצבים בתרבות בה אנו גדלים. לדוגמא: תולעים יבשות הם חטיף ומקור חלבון משמעותי בחלק ממדינות אסיה וברוב מדינות המערב יגרמו לאברסיה וגועל . הסביבה  והתרבות במקום מגורינו ובמיוחד תרבות האכילה אליה אנו חשופים בילדותנו, מעצבים את "שפת האם" התזונתית שלנו ובמילים אחרות את תבנית האכילה המוחית. החשיפה הכרונית למזון מעודדת לתדירות אכילה, שאיננה מבוססת על צורך פיזיולוגי ו/או ביולוגי במזון ותורמת להשרשה של אכילה במצבים מגוונים, שאינם בהלימה עם צרכינו הפיזיולוגיים. לדוגמא: יציאה למפגש עם חברים בבית קפה או מסעדה. מצב כזה יכול לייצג צורך אנושי למפגש חברתי ולקרבה עם אנשים שאני אוהב שאיננו מקביל לצורך שלי לאכול. .." ממליצה להכנס לקישור ולקרוא את שאר המאמר ולקבל עוד כמה תובנות בשפת האכילה.http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=331361  תרצה שני דיאטנית קלינית לילדים ונוער