מה דעתכם - האם הסיפור הבא הינו תוצאה של רשלנות רפואית ?  אלון (שם בדוי), יליד שנת 1964, בדומה לגברים רבים אחרים, סבל במשך שנים מנחירות מוגברות במהלך השינה ומעייפות כרונית. לאחר שאלו הוחמרו, החליט לעשות מעשה ופנה אל רופא אף אוזן גרון בקופת החולים שלו. רופא הקופה החליט להפנותו אל בית החולים למעבדת השינה על מנת לבחון את מצבו של אלון באמצעים מתקדמים יותר. לאחר שהומלץ לו לעבור ניתוח חך (ניתוח UPPP), החליט אלון לקבל את ההמלצות ועבר אותו בהרדמה כללית.                 מייד לאחר הניתוח החל אלון לסבול מתופעות שונות והחל להרגיש רע. הוא אושפז במחלקת אף אוזן גרון של בית החולים לצורך קבלת טיפול מיידי. אלון סבל מיובש חמור בפה, מקשיים בנשימה, מתחושת חנק, מדליפת נוזלים ממחיצות האף בעת השתייה ואף בהחמרה משמעותית במצב הנחירות, שלוו בהפסקות נשימה ועייפות רבה מאד. לטענתו של אלון הוא החל לסבול מתופעות שונות שלא סבל מהן קודם לכן, לפני הניתוח, ובמקביל חלה גם החמרה משמעותית במצבו.                    תביעה בבית המשפט – עדויות התובע והנתבעים         בהיוועצות עם עורך דינו, המתמחה בתחום של רשלנות רפואית החליט אלון לתבוע את משרד הבריאות. במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו טען אלון בבית המשפט כי אין הוא סבור שהטיפול הרפואי שניתן לו היה שגוי או שהמטפלים עצמם התרשלו בעת ביצוע הניתוח עצמו, כי אם מדובר במקרה בו לא נמסרו לו פרטים מלאים על ההליך הרפואי שצפוי היה לעבור, ואם היה יודע את השלכותיו של הניתוח, היה בוחר להימנע ממנו.               לטענתו של אלון, במסגרת תביעת רשלנות רפואית זו, המליצו לו הרופאים לעבור את ניתוח החך שהיה אמור לפתור את בעיותיו הרפואיות, הנחירות והעייפות הכרונית. אולם, הם לא הסבירו לו את הסכנות הכרוכות בניתוח, את סיכויי ההצלחה או הכישלון ואף לא הציעו לו פתרונות חלופיים. הם טענו כי זהו הליך קל ובטוח. לאור כל זה, תובע אלון פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל רשלנות רפואית זו, על פי הגדרתו.               במסגרת הדיון בבית המשפט, נשלח רופא מומחה לבדוק את אלון ולבחון את מצבו הבריאותי. בחוות הדעת שמסר לבית המשפט ציין הרופא כי הניתוח שעבר אלון הינו ניתוח ידוע ומקובל ובדרך כלל, ולאור ניסיונו, חוזרים המנותחים ומתלוננים על מצב רפואי, הזהה לזה שהיה לפני הניתוח ובמקרים לא מעטים אף סובלים מסיבוכים שונים, כמו כאבים חזקים, הפרעות בבליעת נוזלים ועוד.                במסגרת חוות דעתו של הרופא בתביעת רשלנות רפואית זו, הוא טוען כי אין מדובר בטיפול לקוי אולם יש להעניק לו נכויות בשל מצבו. בכל מקרה, על פי מצבו הבריאותי של אלון, האפשרות החליפית לניתוח שהוצע לו הינה בעלת סיכוי הצלחה נמוכים ואיננה מתאימה לאלון. עוד הוסיף המומחה כי הרופאים, שטיפלו באלון והציעו לו את הניתוח, ידעו שתוצאותיו טובות לטווח זמן קצר ובכל זאת לא ציינו זאת בפניו. כמו כן, כפי שממשיך המומחה וטוען, על הרופא המנתח היה לשבת עם אלון לפני הניתוח ולהסביר לו על ההליך, לרבות השלכותיו והסיבוכים השונים הנלווים לו.           אז, מי אשם? הנה, החלטתה של השופטת       לאחר שבחנה השופטת בבית המשפט את טענות המומחה, את דבריו של אלון ואת טענותיהם של הנתבעים החליטה כי זהו אכן עניין של רשלנות רפואית, שאיננה בשל הטיפול הלקוי שניתן כי אם פגיעה באוטונומיה, קריא מסירת מידע שאיננו מלא. על כך קבעה השופטת פיצוי בגובה של 120,000 ₪. לצד כל זה הוסיפה גם פיצוי כספי בגין אובדן הכנסה עתידי בסכום של 100,000 ₪ וכן פיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו לאלון העומד על 80,000 ₪.