פגיעה במוח הקטן/מוחון (צרבלום) עלולה לגרום לפגיעה בקורדינציה ובשיווי המשקל. סימנים נוספים כוללים רעד בזמן תנועה מכוונת של הגפה (להבדיל מרעד במנוחה המאפיין את מחלת הפרקינסון), סחרחורת סיבובית והליכה על בסיס רחב. מגוון רחב של מחלות נוירולוגיות עשוי לגרום לפגיעה במוחון.

במצבים חריפים בהם סימני הפגיעה במוחון מופיעים באופן חד ופתאומי הסיבה השכיחה הינה שבץ מוח המערב את כלי הדם המספקים את המוחון. במצבים תת חריפים או  כרוניים יש לקחת בחשבון תרופת שתופעות הלוואי שלהן כוללות פגיעה במוחון כגון פניטואין, ציטוזר והרעלה של תכשירים כגון טגרטול או דפלפט. מחלות ניווניות שעלולות לפגוע במוחון כוללות את תסמונת MSA –מחלה הכוללות גם  סימנים פרקינסונים כגון נוקשות של השרירים ואיטיות בתנועה ופגיעה במערכת העצבים האוטונומית (אין אונות, צניחת לחץ דם בעמידה, עצירות ועוד) ומחלת הקרויצפלד יעקוב,  מחלה סוערת ומתקדמת המתאפיינת גם בהידרדרות קוגניטיבית מהירה ותנועות לא רצוניות של הגפיים.  מצבים מטבוליים כגון חוסר בוויטמין E  או הפרעות בבלוטת התריס מהווים גם הם סיבה חשובה  להפרעות בתפקודי המוחון. כמו בכול מחלה מוחית יש לשלול תהליכים דלקתיים (כגון טרשת נפוצה) או גידוליים. מצבים נדירים יותר כוללים מחלות גנטיות  (אטקסיה ע"ש פרדריך, אטקסיה טלאנקטזיה,תסמונת SCA) ופרניאופלסטיות. הקבוצה האחרונה כוללת  מחלות גידוליות שאינם פוגעות במוחון באופן ישיר אולם גורמות ליצירה של נוגדנים כנגד תאים במוחון. תסמונת נדירה זו תוארה בעיקר בגידולים המערבים את מערכת המין הנקבית.

לסיכום, להפרעה בתפקודי המוחון אבחנה מבדלת רחבה לרבות  מצבים רבים נוספים שלא הוזכרו ברשימה זו. באמצעות נטילת היסטוריה רפואית מדוקדקת ,בדיקה נוירולוגית ובצוע בדיקות עזר ניתן לאבחן את המחלה הבסיסית.