" שהכול ישרף !
הריקנות הרגישות הכול !
שישרף לי המצפון , יכולתי לחיות כל כך טוב יותר בלעדיו .
ומה כבר רציתי
מי ביקש להיות בן אדם טוב
מה אכפת לי מה יקרה בעולם הבא ,
גן עדן גיהנום .. אולי יש באמצע ,
אולי אין בכלל .. "תהיות של ביניים .
ועוד חיוך עקום שרוצה להיות קו ישר ,
ואהבה אחת גדולה , שהפכה לשנאה ענקית.

ויש כאן מראה אבל מה היא כבר משקפת
איפור מרוח שיוצר אשליות
גוף שסבל וסובל התעללויות
ובכלל יש לך חשק לשבור כאן הכול
אבל אחר כך יכעסו ואין לך כוח לעוד צעקות
דמעה נוזלת מעינייך , הנה עוד לילה של ייסורים עצמיים ,
"תראי איך את נראית .. " את ממלמלת לך בשקט
וסופרת כמה פעמים כבר אכלת - והקאת היום ,
את אף פעם לא עושה דברים בצורה הנכונה .

את נשכבת על המיטה בשקט
והמוח צורח בקולי קולות
"אני משתגעת .. " את אומרת לעצמך בטון נמוך
כאילו שזה נורמלי לחלוטין לראות הזיות.
את מסתובבת על הצד , שמה את הראש על הכרית
רק את והמיטה, ואת שונאת את הלילות הקרים האלה לבד
ואת אומרת לעצמך שאולי מחר הוא יחזור
ומחפשת את מי להאשים .
את עוצמת את העיניים , והלב לא שקט .
" למה לא יכולתי להיות מישהי אחרת .. "את מהרהרת .
ושוב את בוכה , ואז נרדמת
מקווה שהלילה זה יגמר ..
ואז בבוקר מתעוררת -
זה לא נגמר , זה רק יום אחר עוד יום שבו את מתייסרת.

- לכל אותן הבחורות שמשקיעות אין סוף אנרגיה בלהיות אחרות ,
במקום להשקיע אנרגיה בלאהוב את עצמן -