כשאתם שופטים אותי על הישגי, כשאתם שופטים אותי על מהירות תשובותיי, כשאתם שופטים אותי על טעויותיי אתם טועים ומפספסים 






מורים, הורים יקרים אנא תקראו ותנסו לדמיין רק לרגע איך זה מרגיש לי!! ואז אולי משהו יקרה. 
אני חכם כך כולכם טוענים. אני יכול כולכם חוזרים ומזכירים... אבל במציאות את זה לא רואים. 
אתם חוזרים ומתלוננים "תהיה אחראי" .... ומה לדעתכם אייני רוצה?! מה זה לכל הרוחות תהיה אחראי ? "למה שכחת" ....... אם הייתי יודע למה, מה לא הייתי משנה?! "מדוע לא עשית" אם הייתי יודע לא הייתי עושה?!.... 
ואז אתם מגדירים אותי בשמות וכינויים "אולי יש לו הפרעות קשב או אולי "לקות למידה" או אולי שניהם ....או אולי הוא סתם עצלן, בטלן, מפונק....או טיפש... 
בדיקות ואיבחוניים רופאים מרפאים חוזרים ושואלים אותן שאלות מדברים בשפה של תינוקות...ואז מחליטים החלטות נותנים הקלות, או בשפתכם הנקייה התאמות(כאילו הן באמת עוזרות) 
אבל כל זאת למה אותי אתם לא שואלים ? למי את קולי אינכם שומעים? למה אינכם לרגע עוצרים ומנסים להיכנס לנעלי להבין מה באמת עובר עלי? 
אני רוצה שתדעו אני רוצה להצליח! אני רוצה לא לשכוח! אני רוצה לענות! נכון לסדר את דברים! להיות בדיוק כמו אחרים! 
אך בעיקר אני רוצה שתראו אותי ואותי תשמעו שבי תאמינו וידיים לא תרימו !!!