במחקר שהוצג לאחרונה בכנס האירופאי ה-19 על השמנה, הראו חוקרי אוניברסיטת אוטווה, קנדה, כי במבוגרים הפוצחים בדיאטה עם הגבלה קלורית מתונה, כמות השינה ואיכותה עשויות לנבא את היקף הירידה במסת השומן בגוף. לדבריהם, כל עלייה של שעת שינה מתחילת המחקר לוותה בירידה של 0.7 ק"ג במסת השומן, לאחר תקנון למספר משתנים.

להערכתם, הבדיקה האידיאלית להערכת קשר בין שינה למשקל דורשת הקצאה אקראית של משתתפים למשך שינה שונה, ומעקב ממושך. מאחר והקצאה אקראית ובדיקות כאלו קשות מאד לביצוע, הדרך השנייה בטיבה לבדיקת קשר זה היא לעקוב אחר הרגלי שינה של הנבדקים, ולבחון את הקורלציה שלהם עם מדדי המשקל, כולל יכולתם לרדת במשקל במסגרת דיאטה עם הגבלה קלורית.

במחקר ארוך טווח, שפורסם השנה בירחון בינלאומי לחקר השמנה, הראו החוקרים הנ"ל כי נבדקים הישנים פחות מ-6 שעות ביום, אך שינו הרגלי שנתם לטווח "בריא" יותר (7-8 שעות ביום), ב-6 שנות מחקר, לא עלו במדד מסת גוף (BMI) ולא במסת שומן, בהשוואה לקבוצת בקרה שישנה בטווח "בריא". אך, נבדקים שהמשיכו לישון בחסר (פחות מ-6 שעות ביום), הראו עלייה ממוצעת ב-BMI של כ-1.1 ק"ג למטר רבוע, ועלייה ממוצעת במסת שומן, כ-2.4 ק"ג. מכאן, הסיקו שניתן לשנות הרגלי שינה, ולהגביל עלייה במסת שומן, לאורך זמן.

החוקרים שיערו שכמות ואיכות שינה ישפיעו על יכולת אנשים שמנים או בעודף משקל לרדת במסת שומן, בדיאטה דלת-קלוריות מתונה. כדי לבחון זאת, גויסו למחקר החדש 123 גברים ונשים עם עודף משקל והשמנה, בני 25-50 שנה, שהושמו בדיאטה עם חסר אנרגטי של 600-700 קק”ל ליום, בהשגחת דיאטנית, למשך 15-24 שבועות.

בתחילת מחקר, נבדקים היו בגיל ממוצע 41.1 שנים, עם BMI של 33.2 ק"ג למטר רבוע, מסת שומן ממוצעת של 38.1% ממשקל גופם, משך שינה ממוצע של 7.1 שעות ביום, מדד פיטסבורג לאיכות שינה (PSQI) של 4.8, וצריכת מזון ממוצעת- 1253 קק"ל ליום.
 
היענות נבדקים לדיאטה זו הייתה גבוהה (מעל 90%), וירדו במשקל בממוצע 4.5 ק"ג, ו-76% מירידה זו הייתה במסת שומן. לדברי החוקרים, הם זיהו קורלציה חיובית בין משך שינה ואובדן מסת שומן, ולפיה ככל שנבדקים ישנו יותר ובאיכות שינה טובה יותר, כך הם איבדו מסת שומן ו-% שומן רבים יותר מגופם.

החוקרים מציעים מספר מנגנונים בהם שינה משפיעה על משקל גופנו.
1. שינה קצרה יכולה להגביר רעב, ע"י השפעה על בקרת הזנה (homeostatic feeding behavior) והורמונים שמגרים רעב, ובכך לפגוע
    ביכולת להתמיד בדיאטה דלת-קלוריות.
2. רמות גבוהות של ההורמון גרלין, שמלוות שינה קצרה, יכולות לעודד שמירת שומן בגוף, ותתכן ירידה בייצור חום בגוף (thermogenesis)
     החשוב לירידה במשקל, ואף בניצול שומנים לצרכיי אנרגיה.
3. ככל שישנים פחות, יש יותר זמן והזדמנויות לאכול, וחשיפה ממושכת יותר לסביבה התורמת להשמנה (obesogenic).
4. ככל שישנים פחות, עייפים יותר, ולכן נמצאים פחות בתנועה ומוציאים פחות אנרגיה במצב העירני.

ביחד, המנגנונים הנ"ל יכולים לתרום למאזן קלורי חיובי בגוף ולאגירה קלורית המתבטאת בעלייה במשקל ובמסת השומן. לכן, לדברי החוקרים, חשוב לשאול על שינה כששמים לקוחות בדיאטה דלת-קלוריות, בכדי להסיר מכשול אפשרי להצלחה.

לפי אחת החוקרות הבכירות בכנס, עדיין מוקדם לקבוע ששינה ממושכת יותר תסייע לירידה במשקל, בדיאטה דלת-קלוריות, כי חסרים מחקרי מעקב נוספים לתמוך בתיאוריה זו, ויש משתנים חשובים נוספים המשפיעים על משקל, כפעילות גופנית. בנוסף, כל אחד ממשתנים עיקריים המשפיעים על משקל (דיאטה, פעילות גופנית ושינה), מושפע מהשינויים ב-2 המשתנים האחרים, ולכן יחסי גומלין בין משתנים אלו קשים לפענוח. מאידך, מחקר זה תורם רבות לנושא, ומספק מידע איכותי בסוגיה זו, בניגוד למחקרי תצפית שנעשו עד כה.