על מנת לתמוך בתהליך של שינוי באופן בו אנחנו אוכלים, מתייחסים לעצמנו ולגופנו, ולהתמיד בכך לאורך זמן, יש צורך בגישה הבוחנת את כל היבטי החיים ומעודדת הסתכלות רחבה על עולמו של המטופל. כך נוצרת ההבנה שקיימים אפיקים רבים לפעולה ולטיפול שאינם רק דרך מימד האוכל, והאפשרות לחוות סוגים רבים של הצלחה והתקדמות בתהליך.ד"ר דינה ראלט מתייחסת  ל"דאגת הגוף" הנוטה להשמין, ולדעתי הגורם העיקרי בימינו לדאגה זו היא מנטליות הדיאטה, בין אם אומצה בפועל על ידי אותו אדם במהלך חייו ובין אם רק נחשף לשיח הכללי המצוי בכל ערוץ אפשרי ושאינו נעלם גם מאזניהם של הרזים הטבעיים - וחמור מכך, מהילדים, אשר גדלים לתוך עולם זה. לסביבה התזונתית והמשפחתית נודעת חשיבות אדירה ביכולת פיתוח ה"אני האוכל" הרגוע והקשוב לצרכי גופו. גם מי שהוערף עליו אוכל או נכפתה עליו אכילה שכלא היה מעוניין בה (יבוא שוטר? באמת??) ימצא את עצמו מסוכסך סביב השולחן. אוכל אסור, אוכל מותר, אוכל משמין, אוכל בריא - כל אלה קטגוריות שהופכות להיות הוראות המנהלות את האכילה ולעיתים קרובות מוציאות אותה מכלל פרופורציה (הימנעות וזלילה הן שני הקצוות של חשיבה זו). הגוף אינו נשאר אדיש למשחקים אלה בתדירות וכמות האכילה - תאי שומן הנוספים והנותרים בגוף, מנגנוני האיזון של הרעב והשובע הנפגעים, התייעלות אנרגטית המקשה על שמירת משקל נמוך, השמנה חוזרת למילוי תאי השומן, ודרישה גבוהה יותר לקלוריות כצו גופני ופורקן פסיכולוגי מתקופות ארוכות של הימנעות - כולן תופעות שיש לתת עליהן את הדעת והתייחסות בהצבת יעדים ריאליים ובריאים במהלך הטיפול. אכילת יתר ואגירת שומן עשויות להיות התנהגויות רצוניות ולא-רצוניות של הגוף בתגובה לסטרס, פגיעה או נסיבות חיים לא יציבות - והטיפול בהם נמצא לרוב בכלל מחוץ לגבולות המטבח. בהתאם למצבו הנוכחי וההסטוריה האישית של המטופל, חשוב להפחית בהדרגה את החרדה סביב האכילה וההשמנה ("אסור לי לאכול את זה", "אני חייב לאכול רק את זה", ועוד אמירות שאני נתקלת בהן בעבודה מול מטופלים ובכלל) ולטפח גישה ופעולות מקדמות בריאות כגון שינה מספקת, פיתוח כשרונות ותחביבים, פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ומתאימה אישית, ועוד. לכן, במקום להתייחס רק לאוכל שעל הצלחת ודרכים להימנע מאכילת יתר (או במילים אחרות = דיאטה, שכבר ידוע ומוכח היום שטווח הצלחתה מוגבל ואף עלול ליצור נזקים לטווח הארוך), יש לראות את המטופל כאדם וכמכלול, לאפשר ביטוי ולהתייחס לאכילה כחלק מרפרטואר ההתנהגויות המאפיינות אותו ולקדם אותו אל עבר הרמוניה בריאה עם גופו שלו. לקריאה נוספת על איך אני משלבת את הגישה הזו בעבודתי, באתר תיאבון בריא