תסמונת מטבולית, סינדרום X או תנגודת לאינסולין, הם שמות שונים למקבץ של פגמים מטבוליים בגוף, המנבאים התפתחות סוכרת מסוג שתיים ומחלות טרשתיות של הלב וכלי הדם.
התסמונת אינה מחלה, אלא כמה תופעות ההולכות יחדיו ומשפיעות זו על זו. התסמונת כוללת השמנה, עמידות לאינסולין, רמת אינסולין גבוהה בדם, אי סבילות לסוכר, יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם, קרי: רמה גבוהה של טריגליצרידים ורמה נמוכה של הכולסטרול הטוב. חשוב לדעת כי כל אחד מהפגמים מהווה סיכון למחלות נוספות, אך שילובם מהווה גורם סיכון ממשי להיווצרות מואצת של הסתיידות העורקים בכלל, ושל כלי דם הלב בפרט.
פגם בחילוף החומרים בגוף גורם לאגירת שומנים, המתרכזים במיוחד באזור הבטן.
להשמנה ביטנית עמוקה זו חלק גדול בהתפתחות התסמונת, מאחר שיש לתאי השומן השפעה על יחסי הגומלין בין הכבד לבין האינסולין, דבר היכול להוביל להפרעה במאזן הסוכר.

הבשורה הטובה היא כי באמצעות שינוי אורחות חיים כפעילות גופנית, הימנעות מעישון ותזונה נבונה ומתאימה, כמו גם טיפול תרופתי, ניתן להתמודד עם התסמונת ולהימנע או לשלוט בתוצאותיה.

מהם הגורמים לתסמונת המטבולית?
השמנה ביטנית המוגדרת כאשר היקף המותניים בגברים הינו מעל 102 ס"מ ובנשים מעל 88 ס"מ. רמת טריגליצרידים גבוהה מ-150 מ"ג%. רמת כולסטרול טוב נמוכה מ- 40 מ"ג% בגברים ומ-50 מ"ג% בנשים. לחץ דם לא גבוה מ-130/85 מ"מכ ורמת סוכר בצום עד 010 מ"ג%.

מהם הסיבות העיקריות להיווצרות התסמונת המטבולית?
תנגודת לאינסולין, גיל (שכיחות התסמונת המטבולית עולה עם העלייה בגיל, בקרב שני המינים), מוצא (לדוגמה: התסמונת נפוצה יותר בקרב שחורים ואמריקאים מקסיקנים), עודף משקל והשמנה, חוסר פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת כמו סוכרת בהריון, דיאטה עשירה בפחמימות – מעל 60 אחוזים מסך הקלוריות הנצרכות, גנטיקה ומחלות נוספות כמו יתר לחץ דם, שחלות פוליציסטיות, מחלות לב וכלי דם.

מדוע התנגודת לאינסולין מהווה גורם עיקרי לתסמונת המטבולית?
הסברה אומרת כי הגורם הסמוי לקובץ גורמי הסיכון המוזכרים לעיל הוא התנגודת לאינסולין – אותו הורמון שעוזר לוויסות כמות הסוכר בדם. באופן נורמלי מערכת העיכול שוברת את הסוכר ליחידות גלוקוז. עליית רמות הגלוקוז בדם גורמת להפרשה של האינסולין מהלבלב – מקום ייצורו של האינסולין, שתפקידו להעביר את הגלוקוז לתאי הגוף, שם הוא מבצע את תפקידו העיקרי – אספקת אנרגיה לתאים.
במחלת סוכרת מסוג שתיים, קיימת הפרעה בפעילות האינסולין. הגוף נעשה עמיד לפעילות האינסולין ותהליך החדרת הגלוקוז עלול להיות מושהה. כתוצאה מכך רמת הגלוקוז עולה וגורמת גם לעלייה מוגברת ברמת האינסולין, במטרה לעזור לגלוקוז לחדור לתא. בתחילה עודף האינסולין שנוצר עוזר לשמירת רמת גלוקוז תקינה, אבל במצב של החמרה בתנגודת לאינסולין או ירידה בהפרשת האינסולין, בשל "עייפות" הלבלב – עולה רמת הגלוקוז ונוצרת סוכרת מסוג שתיים שהיא הנפוצה ביותר.
הסיבה לתנגודת לאינסולין אינה ברורה דיה, אבל כנראה שזו מערבת בתוכה השמנה ביטנית כמו גם השלכה גנטית.

מה הקשר להשמנה ובעיקר להשמנה ביטנית?
השמנה הינה מצב בו כמות עודפת של שומן, עלולה להציב את האדם בסיכון תחלואתי גבוה ביותר. לרוב, כמות עודפת של שומן בגוף נובעת מחוסר יכולת הגוף לאזן את כמות הקלוריות הנצרכות עם כמות הקלוריות המבוזבזת.
מספרם של השמנים בעולם הולך וגדל מדי שנה. לדוגמה: למעלה ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית סובלת ממשקל עודף או מהשמנת יתר. באירופה כמו גם בישראל שכיחות המחלה נמצאת בעלייה והשמנת יתר הופכת לבעיה חמורה גם במדינות מתפתחות.
מחקרים קליניים מציינים כי השמנת יתר קשורה קשר הדוק לעלייה במחלות כרוניות עם סיכון גבוה כמו: סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, כאבי גב ופרקים, מחלות כיס המרה וסרטן. השמנת יתר פוגעת לא רק בבריאות, היא עלולה לקצר את תוחלת החיים ולפגוע באיכות החיים.
את מידת ההשמנה ניתן להעריך בדרכים רבות, ביניהן אינדקסB.M.I.,(הערכת המשקל ביחס לגובה) היקף מותניים, טבלאות גובה ומבנה גוף, עקומות גדילה ועוד.

מתי חשוב לפנות להתייעצות רפואית?
אם יש לך לפחות גורם סיכון אחד מגורמי הסיכון לתסמונת המטבולית ,כמו יתר לחץ דם או השמנת יתר או אחר, יש לפנות להתייעצות רפואית במטרה לבחון התפתחות גורמים נוספים ולמנוע אותם בהקדם.

מהו הטיפול הנכון?
המטרה הראשונית לטיפול בתסמונת המטבולית היא למנוע את התפתחות הסוכרת מטיפוס שתיים. הטיפול כולל: טיפול תרופתי (כפי שיומלץ על ידי הרופא בהתאם לבדיקות הדם), טיפול מניעתי (הכוונה לתזונה נכונה ובמידת הצורך הפחתת משקל ופעילות גופנית) ומעקב בדיקות שוטף.
מדוע חשוב לבעלי המשקל העודף להפחית משקל?, מאחר והשמנה מהווה גורם סיכון למספר רב של תחלואים, ביניהם: יתר לחץ דם, דום נשימה, ארטריטיס, תנגודת לאינסולין, מחלות לב וכלי דם, יתר שומנים בדם, סוכרת כולל סיבוכים רבים של הסוכרת ובעיות חברתיות וכלכליות.
השגת משקל גוף אידיאלי הינה משימה קשה ביותר, אולם חשוב לזכור כי הפחתת משקל של בין 5 ל-10 אחוזים הנמשכת לאורך זמן, כמו גם ירידת היקפים של 10–5 אחוזים, עשויות לצמצם את הסיכונים הקשורים לתחלואה ולתמותה ממחלות הנלוות להשמנת יתר, כמו סוכרת מסוג שתיים, שומנים בדם, מחלות לב וסרטן. ירידה במשקל מביאה כמובן גם לשיפור משמעותי בתפישת הדימוי העצמי, היא מפחיתה כאבי גב ומשפרת את היציבה.

מהו הטיפול בהשמנת יתר?
טיפול נכון יתקיים בשלושה שלבים עיקריים, שיתבצעו על ידי איש מקצוע מוסמך בלבד –דיאטן קליני או דיאטנית קלינית.
1. הערכה – קביעת מידת ההשמנה ומספר גורמי הסיכון.
2. טיפול להפחתת המשקל העודף - ירידה ב-10 אחוזים מהמשקל ההתחלתי כבר תביא לשיפור המדדים הביוכימיים , והפחתת גורמי הסיכון.
הטיפול הנכון בירידה במשקל יתייחס לאכילה תוך התייחסות לגורמים סביבתיים שונים הקשורים לאכילה ויכלול ייעוץ תזונתי לתפריט דל קלוריות, מאוזן ובריא. התפריט יכלול צריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים להם חשיבות רבה בתזונה; הם מאטים את ספיגת הסוכר מהמעי לאחר הארוחה ובכך עוזרים באיזון רמות הסוכר בדם. הסיבים התזונתיים עוזרים להוריד את רמות השומן בדם, מסייעים לפעולת מעיים תקינה ותורמים לתחושת שובע. מזונות עשירים בסיבים הם ירקות, פירות, קטניות כגון: שעועית, אפונה, חומוס, לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, סובין וכן מאכלים המעושרים בסיבים כגון גרנולה ודגני בוקר. בנוסף לכך, יתייחס הטיפול לפעילות גופנית, תוך מתן דגש לשילוב בין פעילות גופנית לבין אכילה נבונה ונכונה. אלה יביאו לשיפור בהפחתת המשקל ולשמירתו. חשוב לציין כי אפילו עלייה קלה בפעילות היומית עשויה לתרום להצלחת התהליך. כל עלייה הדרגתית בפעילות הגופנית כמו הליכה או רכיבה על אופניים, יכולה להגדיל את שריפת הקלוריות.
3. תחזוקת המשקל – שמירת המשקל שהושג תוך התייחסות לגורמים השונים הקשורים לאכילה.

חשוב לציין כי לאחרונה התעורר ויכוח אקדמי באשר לקיומה של התסמונת המטבולית, אולם ברור שכל גורמי הסיכון הכלולים בה חשובים בפני עצמם ולכולם יש גורם אחראי ליצירתם שהוא כנראה התנגודת לאינסולין, ולכן יש חשיבות מרבית למניעה ולטיפול בגורמים אלו כמומלץ לעיל.