לכול איש יש שם
19/04/12 13:25
963 צפיות
את האמת לא תכננתי לכתוב כלום לרגל יום השואה, באמת שלא....
לא חושב שיש קשר בין יום זכרון כזה חשוב להפרעת קשב, אולי בזה שעזבתי את הדברים שעשיתי בכדי לכתוב את הפוסט הזה (אבל זה לא באמת נכון). אבל החלטתי לפרסם את הפוסט הזה פה, מכוון ואני מרגיש דווקא פה באמת חופשי לבטא הרבה מהמחשבות והרגשות שלי.
הסיבה שהחלטתי לכתוב את הפוסט הזה, נולדה עקב שיחה קצרה שנוצרה ביני לבין אדם מבוגר במקום העבודה שלי. השיחה הייתה נעימה ולבבית עד אשר הוא שאל אותי לשם משפחתי (שהוא טסקר, למי שלא יודע). ואז הוא שאל אותי מה המשמעות של שם המשפחה שלי, ואני לא ידעתי מה לענות לו. התשובה/ הבדיחה הרגילה שאנחנו אומרים במשפחה שלי, כאשר שואלים אותנו למשמעות שם המשפחה המוזר יחסית למשפחה אשכנזית-רוסית. הוא שכנראה יש לנו שורשים הודיים איפה שהוא בעבר שלנו. מכוון ובד"כ (בארץ לפחות) שמות משפחה שמסתיימות בסיומת "קר" הן ממוצא הודי. מה שמדגיש את הבדיחה הוא שאין לבן ממני .
אבל השאלה שלו הועצמה בעקבות היום הזה. היא הועצמה וקיבלה משמעות אחרת, מכוון ואני, אדם אשר מוגדר כדור שלישי לשואה. שהסיפור המשפחתי שלו מאוחד ואפילו ממוזג עם זוועות מלחמת העולם ה-2. לא ידעתי לענות על שאלה כ"כ פשוטה (לפחות בעייני).
לפני שמישהו קופץ להסיק מסקנות ולטעון שאני לא מתעניין בהיסטוריה המשפחתית שלי ושאלו פני הדור, הרשו לי להרגיע אתכם. הורי הם דור 2 קלאסי, מה שאומר שהם נאלצו לחיות עם הורים קשים אשר שרדו את השואה וניסו לשקם את חייהם ולהתחיל אותם מחדש. כאשר הם הפכו להיות הורים, הם העדיפו לא לספר לנו בתור ילדים על מה שקרה בעבר ועל ההיסטוריה המשפחתית. על מנת לא להכביד ומתוך מחשבה שהם רוצים לגדל את ילדיהם בצורה אחרת. מצב זה השתנה (אצלי) כאשר התבגרתי, והתחלתי לשוחח עימם על חצאי הסיפורים ששמעתי לאורך ילדותי. אבל עד היום משהו בסיפורים הללו הוא חלקי ולא שלם. המצב כרגע הוא טוב יותר לעומת מה שהיה בעבר. אבל אני עדיין לא מכיר לגמרי את הסיפור המשפחתי של אבא שלי. אם זה בגלל שהוא לא רוצה לדבר על זה, מעדיף לשכוח את זה או בגלל שאפילו הוא כבר שכח חלק מהדברים (אבא שלי הוא אוטוטו בן 64).
לשאלה שנשאלתי יש משמעות רבה עבורי, מכוון ולשם של אדם (בין אם זה שם פרטי או שם משפחה) יש כוח. הוא מסמל עבורי שייכות, היסטוריה, משפחה וכו'. וכאשר אדם לא יודע את ההיסטוריה שלו אז אין לו שורשים... לאחר השיחה שלי, מיהרתי לאינטרנט ועשיתי חיפוש קצר על משמעות השם. החיפוש ההעלה דברים מעניינים אשר אני בספק שבאמת קשורים למשפחתי, אבל הדגישו את הצורך שלי לשבת עם הורי ולשמוע יותר לעומק על המשפחה שאבדה אי שם באירופה של מלחמת העולם ה- 2.
לסיום, הייתי רוצה לסיים עם קוריוז קטן... כאשר יצאתי מהעבודה פתחתי את הרדיו כדי לשמוע את השירים שאני כ"כ אוהב (אין מה לעשות, הפלייליסט הכי טוב ברדיו הוא דווקא בימי זכרון ואבל). ואז שמעתי את השיר (המעולה) של יהודית רביץ "שיר ללא שם" שפתאום קיבל עבורי משמעות אחרת לגמרי...
לינק לשיר : www.youtube.com/watch
תגובות
חנן טסקר
תואר BA במדעי ההתנהגות. תואר BA בעבודה סוציאלית. עובד ביחידה להפרעות קשב וריכוז - מרכז לבריאות הנפש גהה.
עוד פוסטים בבלוג: בלוג פתיחה או בשמו האחר : איך לכתוב את הבלוג הראשון שלי ברגע האחרון....
המשקפיים הורודים של דרדסית
שלום לכולם, האם קרה לכם מעודכם שחויתם חוויה מטלטלת ? כאשר אני כותב על חוויה מטלטלת. אנ...
קראו עוד
תפסת מרובה לא תפסת
אז בזכות החתולים שהחליטו לילל, ולהילחם מחוץ לחלוני, וגרמו לי לנדודי שינה. החלטתי לכתוב קצת על אחד מהקשיים הגדולים ביו...
קראו עוד
אז מה זה באמת מודל הפנינה ?
כבר הרבה זמן שלא כתבתי שום דבר בבלוג שלי. זה לא שלא היה לי מה לכתוב. פשוט נקלעתי לתקופה מאוד ארוכה בה לא היה לי שום פ...
קראו עוד
דוחות חניה והפרעת קשב וריכוז
לכול אחד מאיתנו בחייו הבוגרים יצא לקבל דו"ח חניה בפעם כזאת או אחרת.
עכשיו השאלה מה קורה לאחר קבלת הדו"ח :
ה...
קראו עוד