לכול אחד מאיתנו בחייו הבוגרים יצא לקבל דו"ח חניה בפעם כזאת או אחרת.
עכשיו השאלה מה קורה לאחר קבלת הדו"ח :
האם אתם ממהרים לשלם אותו ?
האם אתם מחכים להודעה הבאה, לפני שאתם משלמים אותו ?
האם אתם בטוחים ששילמתם אותו, ולאחר זמן מה מסתבר שלא שילמתם אותו כלל וכלל ?
לרוב, אני שייך לקבוצה השנייה, ולאחר זמן מה שייך גם לקבוצה השלישית. זה לא שאני בוחר לדחות את תשלום הדו"ח. אלא אני חושב לעצמי שיש לי עוד 3 חודשיים לשלם את הדו"ח. אז אין לי מה לרוץ ולשלם אותו. דבר זה מוביל אותי להשתייך לקבוצה שעליה משרדי עו"ד ועיריות שונות עושות את מרבית הכסף שלהן 
אני יודע שאולי זה ישמע כתירוץ, אבל אני מאשים אך ורק את ה- ADHD שלי והדחיינות המתלווה לכך בנושא הזה !!!! טוב נו... גם לי יש אשמה משותפת בגלל שאני לא לומד מלקחי עבר בנושא הזה.
הסיבה שאני משתף אתכם בנושא הזה, בגלל שהיום (יום לפני ערב ליל הסדר) שילוב של גורמים שונים גרם לי להרגיש תיסכול רב בנושא זה.
מעשה שהיה כך היה, לפני כשנה קיבלתי דו"ח על חניה בכחול לבן ליד מקום עבודתי בפ"ת. כהרגלי דחיתי את תשלום הדו"ח המקורי וחיכיתי שישלחו לי התרעה נוספת בדואר. לאחר שקיבלתי את ההתרעה הנוספת (כמצופה) שמתי את הדו"ח בראש ערימת המטלות שלי. אבל מה שקרה שעל המטלה הזאת התווספו מטלות נוספות והערמה תפחה לה. דבר שהוביל לכך ששכחתי לחלוטין לשלם את הדו"ח בזמן.
וכך לפני מספר שבועות קיבלתי התרעה ממשרד עו"ד על כך שלא שילמתי את דו"ח החניה שלי, וכי עלי לשלם אותו לפני שיפתחו בפני תהליכי הוצאה לפועל. עקב כך, החלטתי לשלם את הדו"ח היום ולאחר ביצוע התשלום איבדתי את ספח התשלום (אותו עלי לפקסס למשרד עו"ד משום מה). גיליתי שאיבדתי את הספח ב- 15:50. הסיבה שאני מציין את השעה מכוון וסניף הדואר בו שילמתי את הדו"ח נסגר בשעה 16:00.
לשמחתי הרבה הצלחתי לתפוס את הפקידה בטלפון באותו הסניף אשר הסכימה לעזור לי ולצלם עבורי את הספח ולהמתין עד שאני הגיע לאסוף אותו.
כול המצב הזה גרם לי לתסכול רב מכוון ואני שונא להגיע למצבים הללו. ולמרות זאת אני מוצא את עצמי מגיע למצב הזה לא פעם. כאילו שאני לא מצליח ללמוד את הלקח המרכזי מהסיפור הזה- לא תשלם עכשיו, אז אתה תשלם אח"כ, ועוד במחיר כפול מהמחיר המקורי !!!!
האם גם לכם זה קורה ?
נ.ב.
הייתי רוצה להודות תודה ענקית למיכל מסניף הדואר בביה"ח בלינסון על כול העזרה והאכפתיות !!!!!