רשלנות רפואית בניתוח קטרקט מאת: עו"ד פלי הלפרן הקדמה: במקרה הנדון, הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קטרקט, אך נדחתה בערכאה הראשונה בשל התיישנות. הערכאה העליונה קבעה כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את מועד תחילת ספירת תקופת ההתיישנות, ועל כן יש להשיב את הדיון לערכאה הקודמת בכדי שתדון בעובדות אשר יביאו לתשובה זו. ניתוח פסק דין בפסק דין ע"א 052660 שמחון צביה נ' ד"ר בן זק"ש ואח', הובא ערעורה של התובעת על דחיית תביעתה כנגד הנתבעים מחמת התיישנות. בחודש יולי 2002 הגישה התובעת תביעה בגין נזק גוף בעקבות ניתוח שעברה בעינה. בשנת 1989, אובחנה אצל התובעת ירידה בראיה בעינה השמאלית. שנה לאחר מכן, עברה התובעת ניתוח קטרקט אצל בבית החולים הנתבע על ידי ד"ר בן זק"ש ולאחר מכן התפתחה מחלקת גלאוקומה בעינה השמאלית. בשנת 1992 עברה התובעת ניתוח קטרקט בעינה הימנית, אושפזה, ולאחר שנתיים עברה ניתוח נוסף בעינה השמאלית. בסופו של דבר, איבדה התובעת את ראייתה בעינה השמאלית כליל, ועין זו הוצאה ובמקומה הותקנה פרוטזה. הנתבעים טענו להתיישנות התביעה, לאחר שהגישו כתב הגנה ובו לא הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט קיבל את טענת ההתיישנות, אף שהוגשה לאחר מספר ישיבות שהתקיימו בתיק. ב"כ התובעת טען כי בלא דיון בעובדות המקרה, לא ניתן לקבוע חד משמעית שאכן חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. רשלנות רפואית בניתוח רשלנות רפואית בניתוח עשויה להביא להגשת תביעת רשלנות רפואית באמצעות רשלנות רפואית עורך דין. בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות רפואית בניתוח, יש לוודא כי לא חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות להגשת התביעה. חלוף תקופת ההתיישנות עשויה להביא למחיקת התביעה, וזאת מטעמים של מדיניות משפטית ובעיות אובייקטיביות בהשגת ראיות שיצביעו על קיום רשלנות רפואית. רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתעורר בעקבות אי הענקת טיפול רפואי נאות לפי סטנדרט "הרופא הסביר", או במקרה של אי קבלת הסכמה מדעת של החולה לקבלת טיפול רפואי. במקרה שבנדון, מדובר במקרה בו המטופלת קבלה לכאורה טיפול רפואי לקוי על ידי ד"ר בן זק"ש, אשר הביא לאיבוד ראייתה בעינה השמאלית. כאשר נתבע מעוניין להביא למחיקת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח, עליו ראשית לבדוק אם חלפה תקופת ההתיישנות להגשת התביעה, שכן במקרה זה, תימחק התביעה על הסף ובית המשפט לא יטיל על הנתבע אחריות. טענה זו עשויה לחסוך מהנתבע סבל רב וסכנה מפני אבדן רישיונו לעסוק ברפואה, ומכאן חשיבותה. קביעת בית המשפט במקרה הנ"ל, בית המשפט דן בטיעוני הצדדים ובחר לקבל את ערעור התובעת. בית המשפט קבע כי תביעת התובעת לא תידחה על הסף, והדיון בתיק יוחזר לבית המשפט קמא, אשר יכריע בטענת ההתיישנות עם תום הדיון ושמיעת עדויות הצדדים. פסיקתו של בית המשפט נסמכת על כך שלא ניתן להצביע באופן חד משמעי על המועד בו התגלה הנזק שאירע לתובעת, ואשר ממועד זה מתחילה להיספר תקופת ההתיישנות להגשת תביעה. סיכום: לצורך הגשת תביעה בגין נזק גוף, יש לוודא כי לא חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות. מטרתה של הצבת תקופת התיישנות, היא מדיניות משפטית לצד הצורך בגישה לראיות ואי פגיעה בראיות, הנגרמת במהלך השנים. תקופת ההתיישנות, בדרך כלל, חלה ממועד קרות הנזק או מועד גילוי הנזק, אך לשם בדיקת מועד גילוי הנזק, כאשר התשובה אינה חד משמעית ושנויה במחלוקת, יש לדון בעובדות. לכן, קבע בית המשפט בתיק ע"א 052660 שמחון צביה נ' ד"ר בן זק"ש ואח', כי הדיון בתיק יושב לערכאה הנמוכה בכדי שידון בעובדות המקרה ויקבע את מועד גילוי הנזק שנגרם לעינה של התובעת.