בעקבות קריאת הבלוגים של מספר חברי הקהילה, כמו: קריסה, ילדילד, xomri ועוד... עלה לי הרעיון של לבקש מימכם לכתוב על המקרה המצחיק ביותר שקרה לכם בגלל הפרעת הקשב והריכוז.   מי שקרא את הסיפורים שהעלתם יכול היה : לצחוק במשך שעות, להגיד שבדיוק כתבו עליו עכשיו, או לקחת את הסיפורים ולכתוב פרק שלם בסדרת קומדיה (כשישאר לו עוד חומר לעוד כמה פרקים). או לחליפין להתעצבן, ולחשוב על איך שאנחנו צוחקים על אנשים שסובלים כ"כ מההשפעות של הפרעת הקשב והריכוז שלהם.   לאנשים שחושבים כך (שזה דבר שלילי), אני רק יכול לכתוב ולומר שאנחנו חיים את זה. ולכן זה פוליטיקלי קורקט לצחוק על זה. מה גם, שלחיות כול הזמן בתחושה ש- ADHD זו קללה והיא רק פוגעת בחיים שלנו זה לא טוב לרווחה הנפשית שלנו. ולכן בהיותי אדם אופטימי במהותו אני חושב שזה חשוב לצחוק מפעם לפעם על החוויות שלנו כי ככה אנחנו משחררים את כול הקיטור שצבור בתוכנו.   ע"י כך שאנחנו משחררים את כול הקיטור הזה אנחנו יותר פנויים גם להסתכל על הצדדים החיוביים שה- ADHD מזמן לנו. לכולנו הרבה יותר קל לראות את הצדדים השליליים, אבל תאמינו או לא יש לה גם צדדים חיוביים... :   יצירתיות - אם זה באומנות, או אפילו "בחשיבה מחוץ לקופסא" דבר אשר מתבטא בחשיבה על פתרונות לא קונבנציונלים. עוד ביטוי ליצירתיות הוא חוש ההומור . ספונטניות ונטילת סיכונים- לרוב הדבר משוייך במובן השלילי של המושג. אבל ניתן גם לראות אותו בצורה חיובית. אם ניקח לדוגמא איש עסקים שמחליט לקחת סיכון ולהשקיע בחברה טכנולוגית קטנה ולא מוכרת. בעקבות המחשבה שלו מחוץ לקופסא לגבי עולם הטכנולוגיה והיכולת שלו ליטול סיכוניים הוא יהפוך להיות איש עשיר ביותר. תכונות אלו מאוד מעורכות ביימינו אצל אנשי עסקים ואומנים. רמות אנרגיה גבוהות - אנשים עם ADHD מאופיינים באנרגיה רבה. אם מתעלים את זה נכון אז זה יכול רק להועיל לאדם ולא לפגוע בו. לסיכומו של דבר, על כול דבר בחיים אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה או המלאה. אני באופן אישי מעדיף את חצי הכוס המלאה... האם גם לכם יש צדדים חיובים שאתם יכולים "להאשים" את ה- ADHD ומוכנים לשתף אותנו בהם ?