ציטוט: נאוה "מה צריך לדעת מטופל דיאליזה המחובר באמצעות AVF" התחלה של טיפול בדיאליזה מלווה במצב גופני לקוי והדיאליזה הראשונה היא בבחינת טיפול מציל חיים. עם הכניסה לשגרת הטיפולים הולכת ומתבררת המציאות העגומה שלא חשוב שאתה חתום על כרטיס אדי משנת 2006,  לא משנה העובדה שסוג הדם שלך הוא מאוד נפוץ ולא משנה שאין לך נוגדנים אתה ממשיך בטיפולי הדיאליזה כשהשתלה לא נראית באופק. המערכת סומכת עליך שיש לך משפחה גדולה ומישהו מהם צריך להקריב את אחת מכליותיו על מנת שאתה תזכה בהשתלה כל עוד אתה מספיק חזק לעמוד בה. אם משפחתך מונה מספר נפשות מצומצם הרי שדינך נגזר. אתה הופך תלוי לחלוטין באיכות אחיות הדיאליזה העובדות במכון הדיאליזה אליו אתה רשום. הן תהיינה אדיבות מאוד ותספקנה לך חומר כתוב על איך  ומהי דיאליזה אך בשום פנים לא תקבל הסבר על הגורמים התלויים באיכות התפקוד של המכון והעובדים בו. אתה צריך לצאת מתוך הנחה שעובדי המכון הם מלאכים בלבן המבצעים עבודתם במסירות נפש. אז לא. אחיות הדיאליזה הן בני אדם שאינם מתוגמלים הכי טוב שיכול להיות, הן עובדות  בתנאי לחץ ולעיתים לאורך מספר משמרות ברציפות. אתה הופך למטופל שניתן להעלים ממנו אינפורמציה, להתעכב במתן הטיפול,  לזלזל בבחירת מקום נעיצת המחט ואפילו כיוונון לקוי של המכונה. א. נעיצת המחטים לנעיצת המחט בפיסטולה חייבת להיות אחות מיומנת שתדאג לנעוץ את המחט על פי מישוש כלי הדם ולא על סמך הסתמכות על נקודות הדיקור הקודמות. זוית הנעיצה אף היא מאוד חשבה האחות צריכה לפנות מקום לצד היד עם הפיסטולה ולעמוד בזוית המאפשרת לה שליטה מרבית . לא אחת מכונת הדיאליזה עומדת כל כך קרוב והמכון הוא צפוף ואז המצב הזה לא אפשרי. המרווח בין המחטים חייב להיות גדול ככל האפשר. לאחיות נוח יותר להסתמך על נקודות הדיקור מהדיאליזה שעברה אבל לאט לאט הן עלולות לצמצם את המרווח  עד למצב של רהסירקולציה שבו הדם המוכנס מהמכונה הוא אותו דם שיוצא ממנה דבר הפוגע באיכות הדיאליזה. נעיצת המחטים צריכה להיעשות בזווית הנכונה על מנת להימנע מדיקור שיגרום להמטומות. כיוון שהרבה אחיות נכשלות בכך אתה תשמע בכל מכון דיאליזה ש"זה קורה" ו"ככה זה בדיאליזה" ועוד הברקות שנודף מהן ריח של הסרת האשמה מהאחיות והעברתו אל החולה. לרוב כשהמחטים מוחדרות באופן לקוי המכונה מצפצפת אבל לא תמיד. ---- אכן תודה לד"ר נעמי לוין אולי הייתי צריכה להתחיל את הפוסט באמירה החד משמעית שאכן טיפולי הדיאליזה הם טיפולים מצילי חיים ושאכן לא נראה לי שכל  הקשיים מקורם ברוע לב חלילה אבל כמי שמלווה חולה דיאליזה שנה שלמה וכמעט בכל חודש נתקלת בקושי חדש שבהחלט ניתן היה למנוע אותו עם קצת יותר תשומת לב ואיכפתיות חשוב לי להצביע על הקשיים הללו. ---- הורדת נוזלים: אחיות הדיאליזה מקפידות במיוחד על שקילה לפני הדיאליזה ולאחריה. הפרש המשקלים בין זה שבו שוחררת בדיאליזה הקודמת לבין משקלך לפני הדיאליזה הבאה, הוא כמות המים שהוספת לגופך משך היום או היומיים בהם אינך מחובר לדיאליזה. לדוגמא: אם משקלך בתום הדיאליזה האחרונה היה 82 ק"ג וכעבור יומיים אתה חוזר עם משקל של 85 ק"ג הרי שהצטברו בגופך 3 ליטר נוזלים. (ליטר מים שוקל קילוגרם אחד). אחיות הדיאליזה מכוונות את המכונה להפחית ממך את כמות הנוזלים הזו. הבעייה שיחד עם הנוזלים הללו מופרשים מהגוף יונים חיוניים. אם הורדת הנוזלים היא מעל 3 ליטר הדבר גורם להתכווצויות שרירים. אם מורידים יותר ההתכווצויות הן חזקות ביותר ולעיתים עלולות לגרום לפגיעות מתמשכות. לפיכך חשוב מאוד להפחית עד כמה שאפשר את צריכת הנוזלים על מנת שלא לעלות יותר מדי במשקל. הדבר קשה במיוחד לאחר שבת. כיוון שאז אתה צובר נוזלים ורעלים של יומיים רצופים ללא דיאליזה. חשוב לדעת לאיזו כמות נוזלים מכוונות האחיות את המכונה שלא יקרה שבהיסח דעת יורידו יותר ממה שחיוני להוריד. חשוב מאוד מדי פעם לחשב את מה שנקרא משקל יבש שהוא משקלך, ללא עודפי הנוזלים המצטברים בגוף בשל העובדה שאין הם מופרשים על ידי השתן.  איכות הפילטר (הסליל) קובעת את איכות הדיאליזה שכן הוא בנוי צינוריות חצי חדירות שדרכן עובר הדם. צנוריות אלו עטופות  בנוזל הדיאליזה שאליו נודדות מולקולות הרעלנים שבדם. לאחר שריכוזם בדם יורד הוא מוחזר לגופך על ידי המחט המחזירה. את איכות הסליל קובעים הנפרולוגים אך גם לשיקולים כספיים של מכון הדיאליזה יש השפעה על איכותו ובנושא זה אתה חייב להתפשר.