השבוע הלכה לעולמה יפה ירקוני, מהזמרות הבולטות והאהובות וכלת פרס ישראל, שנפטרה ממחלת האלצהיימר ממנה סבלה בשנים האחרונות. קשה לי להאמין שהמחלה האיומה שתוקפת רבים וטובים תקפה גם את יפה ירקוני שהייתה מורתי לבלט בגיל 6. רבים לא יודעים אך טרם התפרסמה כזמרת רקדה בלהקת הבלט המפורסמת של גרטרוד קראוס כעשר שנים. היינו ילדות קטנטנות ויפה לימדה אותנו לרקוד בלט. היא הייתה בחורה רזה ומטופחת עם רעמת שיער עד המותניים, תמירה ואצילית ויותר מהכל, הייתה אישה יוצאת דופן בסביבה שלנו. היינו ילדות למשפחות קשות יום, רוב האבות שלנו גויסו לצבא הבריטי ועבור כולנו השיעורים איתה היו נקודת אור מיוחדת. יפה לימדה אותנו בלט עם ניחוח של עולם אחר. ניחוח של העולם הגדול. פתאום ראינו שיש עולם אחר חוץ מהעולם הקטן שלנו. באותם ימים הייתה אווירת התגייסות מדהימה, זמן הקמת המדינה. יפה הייתה ותהיה תמיד חלק מכל ההתלהבות והסערה שליוותה את התקופה ההיא. עבורי היא הצבע הנדיר של הימים ההם. לבי דואב על מותה, במיוחד בהיותי מטפלת בבעלי שלמה חולה האלצהיימר ורואה איך המחלה נוגסת בו בכל יום ויום. הידיעה על האופן בו חלפו שנות חייה האחרונות של כלת פרס ישראל, של המורה שלי לבלט, מעציבה אותי מאוד. אין שום סימנים מוקדמים לאלצהיימר, הוא יכול לתקוף כל אחד. רבים מהדור של שלמה בעלי, לוחמי מלחמת השחרור, סובלים היום מאלצהיימר ונראה שהמדינה מניחה להם לגווע ללא כל סיוע מכובד. אותם הגיבורים שנלחמו וליוו את המדינה מהיווסדה הולכים ודועכים ולצערנו, ללא התייחסות נאותה מצד הישראלים החדשים.יפה ירקוני - האמיני יום יבוא יהי זכרה ברוך. אסתר