חזרתי מביקורת רפואית.נאמר לי שאצטרך ללמוד לחיות עם  המצב.
שאהיה מחוברת להזנה לעוד תקופה לא קצרה.
שלמרות שמשקלי עלה כבר ל40 יש עוד דרך ארוכה לפני.
ולפתע..לא בא לי.נמאס לי מהנכות הזאת.
אני  חולה כבר שבועיים.משלשלת מחוסר ספיגה.
בא לי ללכת לרקוד אבל אין לי כוח.
עזבתי את הלימודים ,שוב,כי זה פגע לי בהתקדמות והרע את המדדים שלי.
 צריכה להיות מחוברת כל היום ומתחיל להמאס לי.
לא יודעת למה אני כותבת או מה אני מנסה לומר.
אולי להודות שקשה לי.
רוצה לפרוש.מהכול.