פוסט שפירסמתי בבלוג שלי ושל אישתי בלוג דל פחמימותעיקר הפחמימות בתזונה הממוצעת של האדם המערבי או לצורך העניין הישראלי מגיעות מחיטה ומוצריה. כשאני כותב חיטה אני לא מתכוון רק ללחם אלא גם למוצרים או מזונות המכיל חיטה כגון פסטה, עוגיות, עוגות, חטיפים, קורנפלקס וכו'. בסופו של דבר אנשים לרוב אוכלים הרבה יותר חיטה מאשר שהם אוכלים ממתקים וסוכר לבן. הלחם הוא מלך החיטה, ללא ספק. לחם נחשב מוצר בסיס בתרבות שלנו. בכל כתבה בטלוויזיה על מחירי המזון אנחנו רואים תצלומים של מדפי הלחמים בסופרים השונים, רוב האוכל הזול והמהיר שניתן לקנות היום ברחובות מבוסס על לחם וחבריו – כריכים, פיתות, לאפות, רולים, סמבוסק, פיצה, זיווה, מלאווח, וכמובן בורקסים  - שהם מזון הבחירה לישיבות הממשלה. מרגישים כבר את הרוק בפה רק מלקרוא את הרשימה הזו? גם אני נולדתי לתוך התרבות הזו. אני מודה –  הלחם הוא טעים, הריח שלו משכר ויש בו משהו מנחם שעושה הרגשה טובה. (אגב, זו לא רק הרגשה, יש לזה הסבר מדעי שנגיע אליו בהמשך) הרבה זכרונות מהילדות ובכלל שמתקשרים לאוכל אצלי, מתקשרים גם ללחם. לאחר שהתגלתה אצלי הסכרת, ההמלצות היו כמובן להוריד בכמות הקמח הלבן ולעבור לחיטה מלאה. בשנים בהן נאבקתי באיזון הסוכר (שנים שבהן הייתי ב A1C שנע בין 7-8.3) אכלתי מוצרי חיטה מלאים. השתדלתי לשמור על כמויות קטנות ולהזריק מספיק אינסולין כדי להתמודד איתם, לפעמים זה גם עבד. הרבה פעמים או שהייתי מזריק יותר מדי ומגיע להיפו או פחות מדי והייתי מסיים עם רמת סוכר של 150 שעתיים לאחר הארוחה (לפעמים יותר). הדיאטנית שלי ממרפאה הסכרת עודדה אותי לספור יותר נכון את הפחמימות, אבל גם כשניסיתי להיות מדוייק יותר, זה עבד לפעמים, ולפעמים לא. העניין הוא כזה – כל עוד אוכלים חיטה, זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לערכי סוכר של אדם ללא סכרת – סביב ה-83-100 דצ"ל.  כל אחד מאיתנו אשר מודד סוכר בקביעות (לא משנה אם יש לכם סכרת סוג 1 או סוג 2) מודע להשלכות של אכילת מאפה או פרוסת לחם. חיטה פשוט מקפיצה את הסוכר בדם! היא מפוצצת בפחמימות, לא משנה אם היא מלאה או לא. מה שקורה הוא שפירוק המאפה מתחיל כבר בפה בעזרת הרוק. כבר מנקודה זו מתחילה עלייה ברמת הסוכר. גם אם אנחנו מזריקים אינסולין או משתמשים בתרופות תהיה עלייה חדה ברמת הסוכר לאחר אכילת חיטה, וזה בעייתי גם אם שעתיים לאחר הארוחה רמות הסוכר חוזרות לנורמה. בואו ניזכר רגע, סכרת היא מחלה שמתבטאת בערכים גבוהים של סוכר בדם. מהיכן מגיעים הסוכרים האלה? לא מהאוויר, אלא ממה שאנחנו אוכלים, אז למה שנאכל מוצרי חיטה אם היא מקפיצה לנו את הסוכר לשחקים? הורדה של דגנים ובעיקרם חיטה היא מרכזית בתזונה לסכרת ע"פ ד"ר ברנשטיין ולמרות שזה היה אתגר גדול עבורי כיום אני נהנה מהתוצאות של המהלך הזה. הפסקת צריכת החיטה ומוצריה עשויה להיות לנו הקושי המרכזי במעבר לתזונת דלת פחמימות, ועם זאת הצעד הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות בשביל עצמנו. מלבד ההשפעה ההרסנית של החיטה על רמות הסוכר בדם יש לה אפקט ממכר. התגובה שחיטה מעוררת במוח דומה להשפעה של סמים אופיאטים וזה מוכח מחקרית. לא פלא שאנחנו מרגישים טוב אחרי איזו לחמניה טובה. הבעייה היא שכמו כל סם אנחנו רוצים ממנו רק עוד ועוד, ובלי לאכול את החיטה אנחנו עצבניים ועייפים. החדשות הטובות הן שמרגע שנגמלים מהחיטה ומה"היי" שהיא יוצרת רמות האנרגיה שלנו הרבה יותר יציבות והעצבנות הזו נעלמת. צריכים חיזוק נוסף להפסיק ? אז יש עוד צרות שטמונות באכילת החיטה.  הגלוטן שהוא אחד מחלבוני החיטה העיקריים ידוע כגורם אלרגני אצלנו בגוף, ועשוי להוביל לאלרגיה ולתגובות אוטואימוניות מסויימות – מצבים בהם מערכת החיסון של הגוף משתגעת ותוקפת את עצמה. (מזכיר לכם משהו? כן, גם סוכרת סוג 1 נחשבת כמחלה כזו) במקרים מסויימים תגובת הגוף חריפה מאוד – כמו במקרה של מחלת הצליאק. גם אם לא עברתם לתזונה של ד"ר ברנשטיין עדיין פשוט נסו להפסיק עם חיטה לכמה שבועות. אני מבטיח לכם שההשפעה על רמת הסוכר שלכם תהיה דרמטית. אל תתייאשו אם בימים הראשונים תהיו עייפים ועצבניים ואולי אפילו יהיה לכם כאב ראש קל – אלה סימני גמילה! זה יעבור מאוד מהר ורק מוכיח כמה החיטה הזו שולטת בנו. בהצלחה ואשמח לענות על שאלות.