" גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשעינתך המה ינחמני
תערוך לפני שלחן נגד צררי דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה
אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים"

(תהילים פרק כ"ג)

האם יש אדם אשר אינו ירא כשהמוות מרחף מעליו?
איזהו האדם החש ביטחון בנסיבות מבעיתות?
האם ישנה נחמה בעתות של צער וכאב?

ויקטור פראנקל הנו יהודי ששרד את השואה ולימים ייסד את גישת הלוגותרפיה המוצגת בספרו "האדם מחפש משמעות" (הוצאת דביר, 2001).
אחד הדברים שביטא בספרו היתה כמיהתו לשרוד את השואה ומה שסייע לו לעבור את התופת היתה מטרה שהציב לעצמו לפרסם כתבים שאגר בכיסו שהפכו לימים נכסי צאן ברזל בעולם הפסיכולוגיה.

מהי לוגותרפיה?
לוגוס-משמעות\פשר\דעת תרפיה-טיפול

ע"פ פראנקל ניכרת במהלך השנים התפוררות המסורת, אולם עדיין לכל אדם ואדם יש פוטנציאל למצוא משמעות גם במקרים של סבל, אובדן, מחלה או אירועים טראגיים אחרים.
הגישה נחשבת לאופטימית משום שהיא מכוונת את האדם להמיר את ייאושו בהצלחה והגשמה וזאת ע"י נתינת משמעות לסבלו ומציאת מטרה, רעיון או משאלה אשר יקדמו אותו, יגרמו לו לתחושת אופטימיות, חוזק והתעלות גם במצבי דחק ומשבר.

מהי לוגותרפיה הלכה למעשה?

הגישה מושתתת על אבני היסוד הבאים: חופש רצון, שאיפה למשמעות ומשמעות החיים.

חופש רצון- ראיית האדם כבעל בחירה חופשית בשונה מגישות אחרות בעלות אופי דטרמיניסטי.
הגישה מודעת לכך שהיצור האנושי אינו בלתי מוגבל ואינו בעל חירות לשלוט בנסיבות חייו, אולם מעודדת את האדם לנקוט עמדה אישית וחופשית על אף הנסיבות הקשות של חייו.
האדם יכול להיות לעיתים אכן קורבן של נסיבות (שואה, מחלה קשה), אולם הבחירה כיצד להתמודד עם הנסיבות תלויה גם ברצונו ובבחירתו.

ביהדות מדובר על בחירה חופשית – "הכול ידוע מראש והרשות נתונה", לכל אדם גורל, בת קול, גזירה, תפקיד ועוד כהנה וכהנה, בד בבד האדם יכול לתקן, לשנות ולבחור את דרכו.

שאיפה למשמעות ומשמעות החיים- החשיבות לחיפוש אחר משמעות ויצירת משמעות לאירועים מסוימים ולחיים בכלל.
התסכול הקיומי מבטא את דאגתו של האדם וייאושו לגבי מידת כדאיותם של החיים, דבר שמעמיד את בעיית האדם כמצוקה רוחנית ולא כמחלה נפשית.
הלוגותרפיה מסייעת לו למצוא פשר ומשמעות לחייו ואף לסבל שלו תוך נתינת משמעות לערכים ולאידיאלים שלו. באופן זה מפסיק להיות הסבל סבל לשמו, אלא סבל בעל משמעות\פשר ואף להפוך להצלחה אם האדם ישכיל למצוא את הכוח לעשות זאת.
הגישה מעודדת את האדם לזהות בעצמו סגולות, ייחודיות, כישרונות, מאווים אישיים שנותנים לו משמעות ומעודדים אותו ליצירה, פעילות, מעבר מפסיביות לאקטיביות והמרת הייאוש בהצלחה.

ביהדות ישנה חשיבות ניכרת לאופן שבו אנו מפרשים אירועים מסוימים וכיצד אנו תופסים אותם.
בסיס האמונה הוא שהדברים קורים לטובה, גם אם באופן שנשגב מבינתנו.
היהודי מצווה להיות בשמחה, לאהוב את השם, לתת פרשנויות רוחניות למצוקות שנקרות בדרכו ולהאמין שגם זאת לטובה גם אם לא בטווח המיידי שכן העולם הנוכחי הנו רק פרוזדור לעולם הבא.

במסגרת עבודתי כעו"ס במחלקה אונקולוגית הנני נפגשת עם אנשים חולים, אשר מתמודדים מדי יום ביומו עם מצבי דחק ומשבר, סבל ניכר, כאבים של הגוף והנפש ודווקא מהם אני לומדת על משמעות החיים וחיפוש משמעות לסבל...
אשה כבת 40 אם לשלושה ילדים שחלתה בלוקמיה (סרטן הדם) דיברה על כך שמה שמסייע לה לעבור את הטיפול הכימותרפי הקשה הוא הרצון להשתחרר מביה"ח במהרה לביתה ולילדיה.
אשה נוספת כבת 70 שחלתה בסרטן המעי סיפרה לי כי היא שואבת כוחות מאיגרות שמקבלת מהרבי מילובביץ' והדבר מהווה לה עוגן וביטחון.
גבר כבן 50 שמתמודד עם סרטן הערמונית ציין כי הוא משמש חזן בבית הכנסת ואילו עליו להתמודד עם תופעות הלוואי הקשות של טיפולי ההקרנות על מנת למלא את תפקידו ולהגיע לבית הכנסת , שם הציבור מחכה לו.

בשלושת המקרים הללו למדנו כי ניתן להבחין כי במצבי דחק ומשבר עדיין נותרת לאדם בחירה חופשית.
את המחלה הם לא בחרו, אולם הם יכולים לבחור כיצד להתמודד עמה ואיזה מקום לתת לה.
האם המחלה היא חלק מהחיים או החיים הם חלק מהמחלה.
שכן האדם השלם הוא הרבה יותר מסך כל מחלותיו, ניסיונותיו וקשייו.


על אף שגישת הלוגותרפיה היא אומנם חילונית, הרי שניתן להבחין בקווים דומים שבינה לבין היהדות.
האדם המאמין מגייס משאבים רוחניים בזכות אמונותיו הדתיות והללו מספקים לו עוגן רוחני ותחושת ביטחון.
אדם זה יוכל להתנחם בעת צער, לחוש ביטחון בעת סכנה ובאופן כמעט היפותטי ללכת בגיא צלמוות ולא לפחד כלל................