מזה אלפי שנים מוכרות הסגולות הרפואיות של הדבש, גם כחומר מזון וגם כחומר מחטא. למשל, מנהג ותיק הוא למרוח אותו על פצעים כדי למנוע זיהומים. בימינו, עם העלייה במספר מיני החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, עולה גם חשיבות הבנת המנגנונים האנטי-בקטריאליים בדבש. בעבר זוהו חלק מהחומרים נוגדי החיידקים בדבש, ובפרסום מיולי 2010 איפיינה קבוצת מחקר הולנדית את הרכיבים הפעילים בדבש במלואם. באפריל 2011 פרסמה קבוצה בריטית שדבש יכול אף להפוך על-פיה את העמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים ההולנדים בדקו את התגובה של מספר חיידקים לדבש מסוים, Revamil, שמיוצר על-ידי דבורים בחממות. בדיקות הראו שהדבש פועל על החיידקים במספר מנגנונים במקביל, ומכאן יעילותו. הדבש עשיר מאד בסוכרים, מכיל מי חמצן (H2O2) ואת החומרים האנטי-בקטריאליים מתיל גליוקסל (methyl glyoxal, MGO), ודפנסין-1 (bee defensin-1), והוא חומצי. החוקרים ניטרלו כל אחד מהגורמים האלה בנפרד וכן שילובים שלהם, וכך הצליחו לאפיין את מנגנון הפעילות של הדבש. כל חיידק היה רגיש להרכב שונה של גורמים, ולכן השילוב של כולם יחדיו יעיל כנגד קשת רחבה של חיידקים. מידע נוסף על סגולות הדבש התגלה גם במחקר של הקבוצה הבריטית, שבדקה דבש שמייצרות דבורים מפרחי עץ המאנוקה (Manuka), הגדל בניו-זילנד. החוקרים מצאו שהדבש מפריע לחיידקים להיקשר לרקמות ולגרום לזיהומן, וכן מונע יצירת מעטפת הגנה סביב החיידק, שמגנה עליו מפני אנטיביוטיקה. כמו-כן, התגלה שרכיבים בדבש יכולים אף להגביר את הרגישות של החיידקים לאנטיביוטיקה, וכך בעצם להפוך על פיה את העמידות לתרופות.