מחר זה אמור לקרות וגלעד שליט אמור לחזור ב"ה הביתה. למקומו הטבעי.
כל אמצעי התקשורת כבר מחכים ושידורים מסביב לשעון.
אבל האם למישהו יש באמת מושג באיזה מצב הילד יחזור?

הרי אם לי, שאין לי שום קשר אליו מעבר לעובדה ששנינו ישראלים, יהודים, גרים בארץ, עשינו צבא ודוברי עברית..אם לי יש כאלה בלגנים בבטן והתרגשות ואני אשכרה מרגישה שלחץ הדם שלי בשמיים מכל הסיפור הזה - לכו תדעו מה עובר עליו ועל משפחתו!
מאדם רגיל ואנונימי הוא הפך נגד רצונו לסמל ולמרכז העניינים. מי אמר שזה לרוחו? מי אמר שהוא רוצה להיות שם? שהוא מסוגל?
ואחרי כל כך הרבה שנות שבי וניתוק - האם המצב הנפשי יכול בכלל להיות תקין???
האם טיפול תרופתי וקוגניטיבי יכולים בכלל להחזיר את שמחת החיים? הרי את גלעד שלפני החטיפה לא יהיה אפשר להחזיר ממילא.
ומעבר לשמחת חיים - מה עושים נגד סיוטים? דיכאון? חרדה? ואולי בכלל בהלה מהמרכזיות שיתפוס לפתע פתאום? מהשקט לו התרגל אל מרכז הזרקורים? יכול להיות מלחיץ עוד יותר מהשבי אפילו, לא?
לכו תדעו.
לא נדע.
הזמן יעשה את שלו. אבל ליבי ליבי על ועם גלעד ומשפחתו.
וגם, לא פחות, עם אותן משפחות שכולות שכואבות מחדש את איבוד יקיריהן לאור העסקה.
אבל רבותיי, לדעתי, עם כל הכאב - פה מדובר באדם חי.

אז אולי גלעד יחזור בריא. אבל את בריאות הנפש לא נוכל לראות בטלוויזיה.