לקראת מאמר מדעי שאני עומד לפרסם יחד עם שלושה מרצים מאוניברסיטת ת"א (מה שכונה בפוסט קודם "הפרויקט הסודי") נאלצתי למצוא ציטטה ממאמר מדעי שתציין במפורש שאפשר לאכול שומן גולמי (Raw fat). הסיבה כרגע לא חשובה אבל הסוגיה הזו היא קריטית למאמר ובמיוחד לאחר שאחד הבודקים החיצוניים של המאמר הטיל ספק ביכולת האדם לאכול שומן לא מבושל. הראשון שפניתי לחפש בכתביו היה אנתרופולוג בשם סטפנסון (Stefansson) שחי תקופות ארוכות עם האסקימוסים בתחילת המאה ה-20 וכתב רבות על תזונתם. הוא אף התנדב לצרוך במשך שנה יחד עם חבר רק בשר ושומן תחת השגחה רפואית כדי לשכנע את הצבא לעבור למנות קרב המורכבות משומן ובשר בלבד בצורת פמיקן. הניסוי הצליח, הצבא לא קנה. ואכן מצאתי קטע בספרו שבו הוא מספר על העדפתו, בדומה לאסקימוסים, לאכול שומן גולמי על פני שומן מבושל. אך לד"ר ר. (השם המלא שמור במערכת עד שיתפרסם המאמר), המרצה הקפדן מאוניברסיטת תל אביב, זה לא הספיק והוא ביקש שנצרף עוד הוכחה. למזלי נזכרתי שהאמריקאים קוראים לעיתים לשומן מן החי "גריז" ואכן חיפוש של "Indians eat grease" בגוגל הביא אותי למאמר המיוחל. המאמר נקרא The diet of the Mountain Men – התזונה של אנשי ההרים (אצל האמריקאים Diet זה גם תזונה). מסתבר שלאמריקאים המושג Mountain Men הוא טעון במשמעות. אנשים אלה היו החלוצים הראשונים במערב. הם היו ציידים לבנים שהתמחו בציד בונה (Beaver) שלפרוותו היה ביקוש רב בתחילת המאה ה- 19. אזור פעולתם היה בצד המערבי של הרי הרוקי. הנה תמונה של סכר של בונה. שימו לב שלא מדובר בדיוק במדבר נטול צמחייה. מדוע הדיאטה של ה- "Mountain Men" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) כל כך מעניינת מבחינתי? הסיבה היא שבניגוד לדיווחים של אנתרופולוגיים על תזונת חברות ציידים לקטים שיש איתם בעיות אמינות לא מעטות כאן הדיווח בא מפי אנשים שחיו יום יום במשך שנים על הדיאטה שהם מדווחים עליה. ה- Mountain Man היה חי רוב השנה בטבע וחלקם אף נשאו נשים אינדיאניות. רק פעם בשנה באו עם פרוותיהם למקום מרכזי כדי למכור אותם. שם הם בדרך כלל בזבזו את כול הכסף על אלכוהול ונשים (בסדר הזה) וחזרו לטבע. אבל קודם לכן אני חייב להזהיר אתכם שיש פה כמה "תיאורים גרפיים" שלא מתאימים לצמחונים או לאנשים שרוצים להמשיך לחשוב שגידלו את העופות שהם אוכלים בלי ראש, מחולקים לרבעים. הקטע המצחיק הוא שהם אכלו הגריז רק בזמן רעב גדול והכוונה במאמר היא בכלל לגריז שהם נשאו איתם לטיפול ברובה. ככה זה, צריך גם מזל בגוגל. אז הנה כמה ציטוטים על מה שהם אכלו כאשר נגמר להם הגריז: " המזון העיקרי של ה Mountain Man היה בשר של בופאלו. הציידים (באנגלית Trappers – מציבי מלכודות) טענו ששומן של בופאלו עלה על הבשר שלו כמקור מזון." " כאשר הציד היה בשפע רק מספר חלקים נבחרים היו נלקחים וכמות עצומה של בשר הושארה לאוכלי נבלות. גיבנת השומן הגדולה והקטנה נלקחו ראשונות (לביזון גיבנות אופייניות – מב). מעל הגיבנות ולאורך עמוד השדרה והזנב היו שתי רצועות רחבות ועבות של שומן שנקראו ה- depouvilles (כל מושגי האוכל הם צרפתיים משום מה – מב). הצייד לקח חתיכות גדולות של שומן מתחת לעור שנקראו fleece. ה-fleece של ביזון גדול יכול לשקול עד למאה קילו". חלקים אחרים שנלקחו היו הכתפיים, הפילה מתחת לכתפיים, הירכיים והעכוז, הלשון, הלב והכבד. "מנת פתיחה חביב במיוחד הייתה מח העצמות…גם דם נשמר לעיתים קרובות. האשכים של הביזון נחתכו מהגוף ונחשבו כחתיכה מובחרת במיוחד"…המוח הוצא על ידי ביצוע לשניים של הגולגולת והוצאת התכולה נוטפת הדם ביד" (ותאמינו לי שחסכתי לכם את הקטעים הגרפיים הקשים במיוחד…). "הבשר שנצלה על ידי הציידים הוכן well done רק לעיתים רחוקות. הוא בדרך כלל נבלע כמעט במצבו הגולמי" " הבשר בדרך כלל הוכן en appolas עם חתיכות של בשר ושומן לסירוגין על שיפוד. השיפוד הוחזק מעל האש או הושם בצד המדורה" (נשמע כמו שווארמה לא? – מב). "שומנים, במיוחד שומן מהכליה היו מאוד פופולאריים בכל ארוחה. הם בושלו קצרות או נאכלו במצבן הגולמי. שומן הכרס השמנוני של הביזון היה אהוד מאוד אך גרם להקאה אם נלקח בעודף." המאמר ממשיך לתאר סוגי בשר אחרים כמו בשר כלבים, סוסים וקוגאר (נמר אמריקאי) שנאכלו על יד הציידים. בשר שהם כמעט לא אכלו היה דווקא זה של הבונה אותו צדו. הם שמו לב למזונו של הבונה. אם הוא הכיל גזר לבן פראי (parsnip) הוא גרם לציידים לחלות. בכל מקרה הם אכלו רק את זנבו. מקום נרחב במאמר תופסים תיאורי רעב הגורמים לאנשים לאכול דברים מוזרים כמו את סוליות נעליהם, נמלים, צפרדעים, נחשים וחרקים שונים. יש רק תאור אחד של אכילת מזון צמחי – "מעט שורשים" שנצרכו בתקופת רעב. המאמר מסכם: "כל ה- Mountain Men ייחסו את בריאותם לבשר ונשבעו שזה "המזון היחידי" לאדם. "אם האדם יכול היה לחיות תמיד על כאלה dididns "(לא הצלחתי לתרגם – מב) אמר צייד זקן אחד "הוא לא ימות לעולם". את הקטע הנרחב ביותר המתאר אכילת שומן לא מבושל לא תרגמתי. הוא גרפי מידי כי הוא מתאר אכילה של חלקים רבים במצבם הגולמי בעקבות ציד שבא לאחר רעב ממושך. לפעמים אני חושב לעצמי כמה אנחנו, אלה הכותבים על תזונה פליאוליתית, מרוחקים מהנושא עליו אנו כותבים. יושבים במשרד הממוקם בבנין טובל בירק באיזה אוניברסיטה שקטה וכותבים על תזונה פליאוליתית… ובהפסקת הצהריים יורדים לקפיטריה לאכול את המנה הצמחונית שלנו… דמיון רבותי דמיון. בלי הכלי הזה אנחנו שימפנזות. ולמי שמתעקש לקרוא את הפורנוגרפיה הקולינרית הזו הנה המאמר. אתם עדים כמה עדין הייתי עם הציטוטים… שנהיה בריאים מיקי