לקטופירין - החלבון הפלאי.
מאת: פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לַקטוֹפֶרין, שידוע גם כלקטו-טרנספרין, הוא חלבון רב תכליתי שיש לו גם פעילות קוטלת חיידקים ופטריות, והוא מהווה מרכיב במערכת החיסון הטבעית שלנו מה שידוע כ-innate defense, דהיינו אותה מערכת חיסון המסייעת לנו בקביעות להשמיד פולשים לא רצויים, אך אינה קשורה למערכת החיסון הנרכש, שהיא המערכת המגיבה ad hoc לפלישת גורם זר, במנגנון הקלאסי של תאי T ו-B ויצירת נוגדנים או תגובה חיסונית תאית.
בתור חלבון הגנתי שכזה, טבעי שנמצא אותו בעיקר בריריות וברקמות חיפוי של איברים שונים בגוף.
לקטופרין נמצא בחלב אם ראשוני (קולוסטרום) בריכוז גבוה (6 גר' לליטר) ובהמשך יורד ריכוזו בחלב האם, בו הוא מהווה את החלבון השני בריכוזו (לאחר החלבון הדומיננטי קזאין) עם ריכוז של 1 גרם לקטופרין בליטר חלב אם. נמצא חלבון זה גם בהפרשות ריריות במעי, אך גם בדמעות, בנוזל זרע וברוק.
אך אנו מוצאים לקטופרין גם בגרגרים ("גרנוּלוֹת") בתוך תאי מערכת החיסון הידועים כתאים פולימורפונוקלאריים (או PMN) שהם למעשה נוירופילים שגרעין התא שלהם מורכב ממספר אונות. תאים אלה הם הגדולים ביותר מבין תאי הדם הלבנים, ותפקידם העיקרי הוא בליעה וחיסול של חיידקים או פטריות, פעולה הנקראת פגוציטוזה. נראה אם כן שהעובדה שלקטופרין נמצא בתוך הגרנולות של תאי PMN קשורה ישירות לתפקיד של חלבון זה בהשמדת הפולשים הלא רצויים.

לאחרונה מתגלים בהדרגה תפקידיו הפיסיולוגיים השונים של לקטופרין והם בהחלט מגוונים, החל מוויסות ספיגת ברזל במעי הדק, עידוד צמיחת חיידקים פרוביוטיים מועילים במעי, הגנה מפני חיידקים פתוגניים, ותרומה לתגובות חיסון סיסטמיות. נראה שחלבון זה ראוי להכרה ולהבנת תפקידיו המגוונים בגופנו, ולכך נקדיש את הדברים הבאים.

המנגנון התורם לפעילות האנטי-מיקרוביאלית של לקטופרין, מתבסס על יכולתו של לקטופרין לגרום לנזק ישיר לחיידקים, עלידי שהחלבון פוגע ישירות במעטפת החיצונית של החיידק ומביא לשחרור ודליפה של ליפופוליסוכרים (LPS) שהם מרכיבים בעלי מטען חשמלי שלילי של מעטפת החיידק.

השפעת לקטופרין על מערכת החיסון של הגוף:
יש ראיות רבות לכך שלקטופרין בעל תפקיד בוויסות התגובה החיסונית שלנו. נמצא שכאשר יש הדבקה סיסטמית עם חיידקים, נרשמת בדם עלייה מהירה ברמות של לקטופרין, המופרשת מתאים נויטרופילים, ובמקביל חלה ירידה ברמת ברזל בדם.

לקטופרין מעכב תגובות דלקתיות מקומיות כגון תגובות אלרגיות של העור:
כבר ב-1990 במאמר ב-Journal of Immunology הוצע שלקטופרין עשוי לווסת תגובה חיסונית ברמת העור, כאשר מספר ראיות תמכו בכך:
א. לקטופרין מיוצר בכמויות גדולות בבני-אדם בשעה של תגובות אלרגיות של העור;
ב. לקטופרין מיוצר באופן מקומי באפידרמיס של עור נורמאלי;
ג. לקטופרין יכול להיקשר באופן תחרותי לקולטנים על פני קרטינוציטים, ובכך הוא בעל פוטנציאל לווסת באופן ישיר את התפקוד של תאים אפידרמאליים אלה החיוניים לבניית השכבה החיצונית ביותר של העור, והמעורבים גם בתגובות חיסוניות ברקמת העור.
לדוגמה, בקרב הסובלים מאקזמה אטופית, יש פעילות מוגברת של קרטינוציטים. מספר גורמים, כגון אנטיגנים של קרדית אבק הבית או חדירה של חיידקים שונים, גורמים לכך שקרטינוציטים יפרישו ציטוקינים פרו-דלקתיים שונים וכימוקינים, אשר מעודדים הסננה של לימפוציטים, מאקרופגים ואאוזינופילים לאיזור המודלק.

האם אך מקרי הדבר שחלב האם בימים הראשונים לאחר הלידה הידוע כ-Colosrtrum, עשיר משמעותית בלקטופרין לעומת החלב בחודשים הבאים?
האם ייתכן שהאבולוציה דאגה ל"הגנת יתר" לאותם יילודים הבאים לאוויר העולם כאשר מערכת החיסון שלהן עדיין לא בשלה, והם זקוקים לחיסון טבעי להגן עליהם בפני חיידקים ומזיקים אחרים.
ענבל
054-5313890