אני ממש מודע למה שכתבת.
כל כוונתי היתה, שכשאתה מפקיד את נפשך ,לרפואה הפסיכיאטרית, אתה לא מתעסק עם הגוף, אלא מיצר השלכות אל הנפש, אל המח, אל עצם הוויתך.
וכאן עלינו לנהוג במשנה זהירות.
היום אתה נכנס לפסיכיאטר, והוא ,מבלי להכירך לעומק, ולאחר שיחה קצרה של כמה דקות,   מיד מושיט ידו אל פנקס המרשמים, והוא כבר מצא את התרופה המתאימה לחולייך.
רבותי , זהירות , באם רופא כללי טועה ורושם תרופא שאינה מתאימה, תקבל במקרה הטוב שילשול ,או במקרה הרע יותר,פריחה.
את שתי הרעות החולות האלה, אתה רואה, מזהה, ורץ לתקן.
במקרה שרופא פסיכיאטר, טועה,   אתה עלול לאבד את שפיותך,  ומה שגרוע יותר, גם לא תרגיש, שמשהוא לא תקין, ותחפש תיקון.
מה שאני מנסה להסביר , ידם של רופאי הנפש, קלה על הדק התרופות, ואת המצב הזה צריך לשנות.
תקנו אותי באם אני טועה.