ברצוני להציג בפניכן את שיטת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT), שמספקת מענה טיפולי נאות לחלק מהסובלות מהפרעות אכילה.
הגישה פותחה במקור בידי פסיכיאטרית בשם מרשה לינהן מארה"ב לפני למעלה מ-15 שנה, לחולות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית. הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בין השאר בתנודות רגשיות רבות, כתוצאה מקושי בויסות דחפים.
באופן כללי ניתן לאמר שהגישה ידידותית למשתמש, בכך ששפת הטיפול מובנת ומערבת את המטופל באופן חיוני בתהליך הטיפול, כשותף מלא ופעיל. השיטה מחייבת השתתפות מעורבת גם בהכנת מטלות בין הפגישות.
לפני כחדשיים ד"ר לינהן חשפה בעיתונות את העובדה שהיא עצמה סבלה בנערותה מהפרעת אישיות גבולית, ומניסיונות אובדניים, כך שהיות הגישה ידידותית למשתמש אינה מפתיעה, מאחר והיא נובעת מהיכרות מבפנים.
היכרות ראשונית עם ה-DBT-
המרכיב הדיאלקטי שבשם, הניזון הן מהפילוסופיה המערבית, ועוד יותר מכך מגישות מזרחיות, מתייחס לראיית המציאות האנושית כמורכבת ממתחים דיאלקטיים. כך למשל עצם הגישה עצמה מורכבת מצד אחד ממרכיב התנהגותי-'מה ניתן לעשות, ובאילו טכניקות התנהגותיות ניתן להשתמש במצב נתון כדי לשפר את המצב?', ובו זמנית מזמינה הכרה במוגבלות של פתרונות התנהגותיים, טובים ככל שיהיו, לפתור את כל המועקות, וקוראת לקבלה, ולהבנה, שיש בחיים כאב שצריך לחפש בתוכנו את היכולת לשאתו.
הדואליות הזאת מתבטאת גם בעמדה כלפי המטופלת- הבנה שביטויי הפרעת האכילה הינן הדרך הטובה ביותר שמצאה המטופלת להתמודד עם קשייה, ובו זמנית לסמוך על כך שהיא יכולה לחפש דרכים, בעזרת הטיפול, להיטיב עם מצבה.
על-כן ישנו מרכיב נוסף, המרכיב ההתנהגותי, שבו מלמדים את המטופלים דרכי התמודדות עם מצבי חיים שונים. הלימוד נעשה דרך ארבעה תתי-נושאים: הראשון הינו הגברת היכולת לקשיבות עצמית (mindfulness), מתוך הבנה שהדרך להתחזקות מתחילה בקשר שלנו עם עצמנו. המרכיב השני הינו דרך רכישת כלים לויסות מצב הרוח. המרכיב השלישי עוזר לרכישת כלים להתמודדות עם תיסכול, והמרכיב הרביעי עוסק בהגברת היעילות הבינאישית.
לרוב, המיומנוית נלמדות בקבוצה, שבה גם משתפים המטופלים באופן בו עלה בידיהם לבצע את המטלות שקיבלו בפגישה הקודמת. ניתן גם לטפל דרך גישת ה-DBT באופן פרטני, ומומלץ מאד תמהיל של שילוב בין קבוצת מיומנויות, וטיפול אישי.
בעולם, מטפלים בכל סוגי הפרעות האכילה בשיטת ה-DBT. אחת האוכלוסיות שנמצאו במיוחד מתאימות לשיטת הטיפול הזאת היא של הסובלות מהפרעה בולימית על גווניה השונים. הסיבה לכך הינה, שבדומה להפרעה הגבולית, בבסיס ההפרעה הבולימית גם ישנו קושי רב בויסות דחפים.
בשל כך פתחנו במחלקה להפרעות אכילה בתל-השומר קבוצה מרפאתית העובדת בשיטת ה-DBT, לסובלות מהפרעה בולימית, ובקרוב תיפתח קבוצה דומה לחולות המאושפזות, ובהמשך גם לסובלות מאכילת יתר. בקבוצה נלמדות המיומנויות, ועל המטופלות לנהל יומן DBT שבועי שבו הן מסמנות את ההתנהגויות שהן רוצות להימנע מהן, מתארות את מה שקרה בפועל, ובאילו מיומנויות השתמשו על-מנת לנסות להשיג את המטרה שהציבו לעצמן.
אני מקווה שהצלחתי להמחיש שזו גישה מאד מעשית, ומיועדת למי שבאמת נמעס לה מהשתלטות ההפרעה על חייה, ומוכנה לעבוד ולעשות כדי להלחם לשינוי.
אשמח לדעת אם יש מי מכן שנחשפה לגישה הטיפולית, וכמו כן ברצון אענה על שאלות.
מיכה.