קיץ. חם. נשארים כל היום בבית, במזגן. בחוץ, הפגנות סוערות, אנשים באוהלים. אני חווה מתח, כי אני בין עבודות, זו השנה השלישית ברציפות שאני מסיימת פרוייקט, ומבלה את הקיץ והסתו בחיפוש עבודה קדחתני. תוצאת העיכוב בחקיקת החוק להסדרת המקצוע "טיפול בהבעה ויצירה" בועדת העבודה, הרווחה הבריאות שבכנסת.
בכל מקרה, בינתיים, נשאלת השאלה: איך שומרים על שגרת אכילה? איך לא רצים לארון ה"דברים הטובים" בכל פעם מחדש? ומה מוצאים שם? שהרי, 'לא מכניסים אויבים הביתה', נכון?
האמת היא, שכמו בכל התמכרות, כל יום הוא יום חדש. יש ימים שבהם האתגר איננו פשוט כלל ובימים אחרים, אני שוקעת בעבודה מול המחשב, ושוכחת בכלל לאכול.