יום ראשון 17.7.2011
אז לילה לא כל כך היה לילה, לא הצלחתי להירדם ודי נלחמתי עם המחשבות, אז החלטתי להיות ערה.... עד שש וחצי בבקר... כשכבר נרדמתי בערך בשבע, אורי התעורר וצריך להכין אותו לגן ושמוליק עוד יישן ואני עם גפרורים בעיניים עד שיצאו ואז סוף סוף נרדמתי...
לא עברו עשר דקות ושרונה מהרנטגן בפורייה התקשרה לקבוע תור... אבל אין לה עדיין תשובה סופית, אז היא תתקשר שוב...
נרדמתי, התעוררתי, שפיות חלקית בלבד עד כמעט 11 ואז שוב שרונה – האם אני פנויה מחר? כן, בטח, בכל שעה שתבקשו... טוב, היא תתקשר שוב עוד מעט...
קמתי, התקלחתי, הרגשתי כמו בחלום רע, המחשבות, האפשרויות, מריטת העצבים, בשלוש היא התקשרה ואמרה שלא עושים ממוגרפיה בימי שני, אבל בשבילי יעשו מחר בעשר בבקר (שוב, לא להילחץ חלילה, זוכרת, זה כואב אז זה טוב, זה לא ממאיר, אבל תגיעי במיידי בבקר....).
נסיעה לקופת חולים הבאת טופסי 17 שחלילה דבר לא ישתבש, שהכל יהיה מוכן לבקר.
לא רוצה ששמוליק יבוא, הולכת לבד, לא יודעת מה יהיה, מה יקרה, מה יגלו, האם יעשו את כל הבדיקות, ההרדמה, אין לי מושג, רק שלא יהיה בצורת כוכב, כי כוכב הוא ממאיר, אפשר להשתגע מהמחשבות.....
צריכה לנקות את הראש ומהר, צריכה לצאת, לצאת, אני יוצאת להתאוורר, מחשבות טובות ויהיה בסדר, מקסימום יכאב קצת, בעצם לא, לא יכאב, לא יכאב, יהיה בסדר.
מחר בבקר, יום שני, בשעה 10 בבקר.....