עדכון בערכי המטרה בלחץ דם 2010 יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם הגבוה מ 140/90. ערך זה נקבע על סמך מחקרים רבים שהראו כי הסיכוי לחלות במחלות לב, כלי דם, מוח וכליה – עולה באופן משמעותי מערכים אלו ומעלה. אולם, לחץ הדם הגבוה אינו הגורם היחיד למחלות הלב וכלי הדם: גם סכרת, עודף שומני הדם, עישון והשמנת יתר גורמים נזק לכלי הדם. הסיכון גבוה במיוחד בקרב אלו הסובלים מכמה מגורמי הסיכון האלו. החברה הישראלית ליתר לחץ דם קבעה לכן שיש לבחון לא רק את לחץ הדם אלא גם את מידת הסיכון הכוללת הנקבעת מנוכחות גורמי סיכון נוספים מאלה שהוזכרו לעייל או חלילה, עדות שכבר נגרם נזק כמו התקף לב, אירוע מוחי או ספיקת כליות וכיו"ב . עד לאחרונה ההמלצות היו כי בקרב אלו המצויים בסיכון גבוה כדאי להביא את לחץ הדם לערכים נמוכים במיוחד כלומר – מתחת ל 130/80. לאחרונה גישה זאת נבחנה באופן ישיר בשני מחקרים גדולים. * האחד (נקרא מחקר ה INVEST) עקב אחר 6400 חולים עם יתר לחץ דם, סכרת ומחלות לב, ללא ספק חולים בסיכון גבוה. במעקב בן חמש שנים, הוכח כי חשוב אכן להוריד את לחץ הדם מתחת ל 140/90 אולם לא הייתה כל תועלת בקרב אלו שלחץ הדם שלהם הורד אל מתחת ל-130/80.  * מחקר גדול נוסף , מחקר ה ACCORD שפורסם בעיתון היוקרתי NEJM , גם כן- מעקב בן כ- 5 שנים אחר 4733 חולים עם יתר לחץ דם וסכרת. כאן החולים כולם טופלו להורדת לחץ דם, חציים מתחת ל-140 וחציים מתחת ל-120. התוצאות הראו כי אין כל הבדל בין אלו שהטיפול היה "חזק" לבין אלו שהסתפקו בהורדת לחץ דם אל מתחת ל140/90. ממחקרים אלו אני למד שני דברים: האחד, גם כשחולים מצויים בסיכון גבוה אין צורך או תועלת בהורדת לחץ הדם ליעד נמוד מהיעד של 140/90. ניסיונות כאלו יכולים אף להביא לתופעות לוואי ובהעדר הוכחה גורפת שיש בכך תועלת, אין צורך בכך. המסקנה השנייה שלי מהנתונים היא שאצל אלו שנמצאים בסיכון גבוה, הפגיעה בכלי הדם כבר לא הפיכה, ולא ניתן לסובב את הגלגל אחורה בעזרת טיפול מוריד לחץ דם. טיפול מונע ובזמן, ניהול אורח חיים בריא מגיל צעיר – הם הדרך להימנע מתוצאותיו ההרסניות של לחץ דם גבוה, ובעיקר בקרב אלו עם גורמי סיכון מרובים.