יש עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם , אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע והיא לא תאונת עבודה (ארוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ומקום) . כדי לא לקפח עובדים אלה , הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו בו שני מצבים נוספים: · מיקרוטראומה · תאונה מגורמים שלא נראים לעין: עובד שכיר /עצמאי שתוך כדי ועקב עבודתו לקה באוטם שריר הלב , אירוע מוחי , סוכרת וכדו` , יכול שיוכר כמי שנפגע בעבודה בנסיבות מיוחדות שהוגדרו בפסקי דין התקף לב כתאונת עבודה - התקף לב = אוטם שריר הלב - נזק קבוע לשריר הלב כתוצאה מהפרעה באספקת הדם לקטע מהשריר. התקף לב לפעמים מוכר כתאונת עבודה. המבחן הינו אירוע חריג תוך כדי העבודה ועקב העבודה. כלומר לא קשור למתח כרוני, אלא אירוע בלתי שגרתי שהיה בסמוך - עד 10 ימים לפני התקף הלב. המבחן על פי הפסיקה דורש רצף סמפטמים, כלומר כאבים או אי נוחות בחזה, שהיו רציפים מעת האירוע החריג בעבודה ועד שאובחן אוטם שריר הלב. מדובר בפגיעה בלתי הפיכה בתאים של שריר הלב עקב חוסר אספקת חמצן, הנובע לרוב עקב חסימה של אספקת הדם לאותו אזור של שריר הלב. במקרים אלה, קיים קושי להצביע על קשר סיבתי לעבודה שכן הם נגרמים על ידי גורמים שאינם נראים לעין. כלומר אין זו פציעה לגביה ברור מה גרם לנזק. לצד "תרומת" העבודה לקרות האירוע קיימים גורמי סיכון רפואיים הידועים כמסייעים בהופעת המחלה, כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, עודף משקל, עישון, היסטוריה משפחתית וכדו`, שהם כשלעצמם בעלי סיכון אישי גבוה ללקות באירוע לבבי חריף בכל עת. בתביעות של אוטם שריר הלב, פותח ויושם על ידי בית הדין לעבודה מבחן ה"מאמץ המיוחד" או ה"אירוע החריג". על פי מבחן זה יחשב אוטם שריר הלב כנזק שנגרם ב"תאונת עבודה", אם ניתן יהיה לקשור את היווצרותו לעבודה, על ידי הוכחת "מאמץ מיוחד" בלתי רגיל או "אירוע חריג" יוצא דופן המופיע בעבודה או בסמוך לה בסמיכות זמנים להופעת אירוע האוטם. דב"ע מו/ 0-139 דן יצחק נ` המוסד פדע יח 411, בג"צ 1063/91 משה פפו נ` בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מה(4)267, בג"צ 1619/91 זהר פרץ נ` המוסד, פ"ד מו (3)386, בג"צ 6984/93 דליק ווליניץ נ` בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מח(4)285, בג"צ 4690/97 המוסד נ` בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם פ"ד נג(2)529 . על פי מבחן זה, נדרש מן העובד להביא ראשית ראיה לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני, והיה עלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. כלומר, "אירוע חריג" ביחס לנהוג ולרגיל באותו מקום עבודה, המסביר את בוא האוטם במועד שבא ולא במועד אחר. קנה המידה לבחינת אותו מאמץ הוא סובייקטיבי. כלומר, השפעתו של האירוע נבחנת ביחס לנפגע עצמו לפי מצבו בעת קרות האירוע. בית הדין מייחס משקל לפרק הזמן שחולף בין ה"אירוע" לבין בוא האוטם. הפסיקה פירשה את המונח ב"סמיכות זמנים" כמתייחס להופעת האוטם ביום האירוע החריג או בסמוך לכך, כשהמונח "סמוך" נמדד בשעות ובימים. דב"ע מו/ 0-139 דן יצחק נ` המוסד, פד"ע י"ח 315, דב"ע לא/ 0-17 המוסד לביטוח לאומי נ` הרשקוביץ, פד"ע ב` 177, בג"צ 10631/91 פפו נ` בית הדין הארצי לעבודה ןאח`, פ"ד לו(4)267, לאחרונה, ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק דין אשר הכיר באירוע חריג שאירע במסגרת העבודה כגורם להתרחשותו של אוטם שריר הלב כתאונת עבודה, למרות שחלפו 40 יום בין האירוע החריג להתפרצות האוטם. מדובר בפסק דין חריג. לא ברור אם ניתן יהיה ליישמו במקרים אחרים. בל 1471/00 אליהו פרוכטר נ` המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 25/3/04 מפי השופטת מ. סמיר- עמאר. בר מדיקס רחובות 08-9313083אתה תדאג לבריאות שלך ואנו נדאג למה שמגיע לך !