הבה נתחיל במספר עובדות אשר עלולות לגרום לכם לחשוב על הסוכר פרוקטוז כאטרקטיבי לצריכה, במיוחד אם אתה סכרתי וסובל מעודף משקל...
עובדה מספר 1- כי אין על שיווק טוב-נתחיל בעובדה ששמו הנרדף של פרוקטוז הינו "סוכר פירות"(נשמע סקסי לא?) כי אם זה מפירות זה בטוח בריא...הרי כולנו חונכנו כי פירות הם מזונות "בריאים".
עובדה מספר 2- כי מי לא סופר קלוריות?- ידוע כי לגלוקוז ולפרוקטוז אותו ערך קלורי. יחד עם זאת, מתיקותו של פרוקטוז עולה על מתיקותו של גלוקוז בכ-70%. תכונה זו נובעת מהמבנה הכימי של הפרוקטוז, השונה ממבנהו של גלוקוז.
לסקרנים שביניכם, לגלוקוז ופרוקטוז בול אותו הרכב מולקולרי (מבחינת כמות וסוג האטומים המרכיבים אותם), אבל הסידור המרחבי שלהם שונה.
אותו שוני בסידור המרחבי מביא לכך שסוכר הפרוקטוז יקשר בצורה טובה יותר לרצפטורים בלשון בהשוואה לגלוקוז. תכונה זו תוביל לקבלת גירוי חזק יותר, ולכן נרגיש מתיקות חזקה יותר בצריכת פרוקטוז ביחס לגולקוז.
אז... "מה אתם הייתם עושים? במי אתם הייתם בוחרים?"(חיים הכט)
כמובן שכולכם, במיוחד אלו המחפשים לקצץ בכמות הקלוריות בכל דרך אפשרית, יקפצו ויבחרו בפרוקטוז. יותר מתוק, פחות קלוריות...נשמע לא רע בכלל...
עובדה מספר 3- מה קורה בפנים- אופן הפירוק של פרוקטוז לעומת גלוקוז. ידוע שפירוק של גלוקוז לצרכי אנרגיה נעשה ברקמות השונות בתיווכו של אינסולין (נעים מאוד למי שעד היום לא הכיר).
"מי אתה אדון אינסולין?"
אינסולין הינו הורמון המופרש מהלבלב במטרה לסייע לאדון גלוקוז להיכנס לתאים השונים ("כרטיס חבר מועדון יש?"). אינסולין, בעת הצורך, מגיע לאזור, "דופק על הדלת" ומודיע לתאים על הגעתו של אדון גלוקוז לשכונה(לזרם הדם), ובדרך כלל זה אכן מספיק בשביל להכניס את אדון גלוקוז למועדון...
אך לצערנו זה לא תמיד עובד...
ישנם מקרים בהם גלוקוז הנמצא בזרם הדם, מחכה כולו בציפייה להיכנס פנימה אל התאים, אדון אינסולין אכן ממהר להצטרף אליו ועושה את מה שהוא יודע לעשות...דופק על דלת המועדון ומיידע על הגעתו של אדון גלוקוז, "כן! הוא פה מוכן ומזומן, רק תנו לו להיכנס!"
אבל...לפעמים...אין קול ואין עונה, ואדון גלוקוז נשאר בחוץ(בזרם הדם).
המצב שתואר לעיל הינו סוכרת מסוג 2, יש ייצור אינסולין בגוף אבל התאים אינם מגיבים אליו. בסוכרת סוג 1, לשם השוואה, התאים יודעים להגיב לאינסולין אבל אין ייצור שלו בגוף (בדר"כ בשל נזק ללבלב)
ונחזור לפרוקטוז, אדון פרוקטוז מגיע לשכונה, הוא נמצא בזרם הדם. גם הוא רוצה להיכנס לתאים. פרוקטוז יכול לעבור פירוק רק בתאי כבד ולכן יכנס רק אליהם.
פרוקטוז, בניגוד לגלוקוז, הוא עצמאי בשטח ואינו צריך את אדון אינסולין בשביל "להיכנס לעניינים".
כן בדיוק ככה, הוא מגיע מזרם הדם, נכנס לתאי הכבד ללא שום מחסומים שם מתחיל לעבור עיבוד.
"נשמע פנטסטי!!" אתם חושבים לתומכם, "במיוחד אם אני סכרתי. לפי העובדות הללו יש לי אפשרות לצרוך סוכר ללא תלות באינסולין... "
אבל האמת היא שהמציאות לא כזו ורודה. ברצוני להאיר את עינכם במספר ממצאים אשר שיגרמו לכם להסתכל אחרת על אדון פרוקטוז. להלן סיקור העלילה על מעלליו של פרוקטוז בעיר הגדולה:
פרק מספר 1- כניסתו של אדון פרוקטוז לכבד:
כפי שציינו, פרוקטוז עובר עיבוד רק בכבד ולכן בהגיעו מהמזון, עלולים (כתלות בכמות) תאי הכבד לחוש בגל פרוקטוז ענק החודר אליהם. משהו כמו צונאמי..אבל של פרוקטוז...
ואיך יגיבו אותם תאים שחשו וספגו את אותו "צונאמי של פרוקטוז"?
התאים אכן ישתמשו בחלק מסוים להפקת אנרגיה , חלק מסויים יהפכו לגלוקוז (כן הכבד יודע לעשות זאת) לשם אגירת גליקוגן (גליקוגן בנוי שרשראות מסתעפות של גלוקוז ומשמש כמאגר סוכרים בבעלי חיים, נמצא בכבד,שרירים ומעט בכליות).
אבל...
שימו לב! חלק מאוד גדול מ"צונאמי הפרוקטוז" ילך לייצור של שומנים, כן! שומנים.
מה ההגיון? התאים בכבד שמרגישים בבת אחת רמות גבוהות של פרוקטוז, חושבים שהגיעו לעידן השפע, ומה עושים תאים שהגיעו לעידן השפע?
נכון! מייצרים שומנים, למקרה שיום אחד (אולי..מתישהו..) באמת נשתמש בהם, כי תמיד טוב שיהיה בבית...
הערת ביניים: הגוף שלנו ממש מתוחכם, הוא סוג של כולבויניק כזה, בעידנים של שפע הוא יודע לייצר שומנים מכל מיני תרכובות כמו: סוכרים, חלבונים..רק תבחרו..
פרק מספר 2- גורלם של השומנים בגופינו:
זה הזמן והמקום לפרט על השחקנים החדשים שהצטרפו לעלילה. קבוצת השומנים כוללת בתוכה תרכובות כמו כולסטרול וטריגליצרידים. לאין יפנו?לאין ילכו?
יש כל מיני אופציות הבאתי את השתיים העיקריות:
אופציה מספר 1:חלקם ישולחו בהמוניהם לזרם הדם ושם מסייעים בקידום העלילה:
רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים ידועות כמקדמות מחלות לב, שבץ, סכרת(!) וצרות נוספות.
אופציה מספר 2: חלק מהשומנים, ישתקעו בכבד, יצטברו שם ויובילו להופעת "כבד שומני"( מכונה NASH/NAFLD בשפה המקצועית).
מה זה בכלל כבד שומני?
כשמו כן הוא, כבד המכיל שומן ברמות גבוהות(בעיקר טריגליצרידים).
מה הבעיה עם כבד שומני?לעיתים אין סיבוכים נוספים, ולעיתים תתרחש פגיעה בתפקודי הכבד, המצב אף יכול להידרדר למקרים קיצוניים בהם דרושה השתלת כבד.
נו? אז מה אתם אומרים עכשיו על אדון פרוקטוז? כבר לא כזה אטרקציה...
חכו, חכו עד לפרק הבא בעלילה...
פרק מספר 3: כבד שומני ושובם של אדון גלוקוז ואדון אינסולין(תודו שהתגעגעתם..)
כלל התאים בגופינו ותאי הכבד בפרט, מבצעים שימוש רב בגלוקוז. למעשה גלוקוז הינו הסוכר העיקרי איתו עובד גופנו, כולל אגירתו ברקמות מסוימות בצורת גליקוגן. בפרק הקודם הגענו מצב של כבד שומני. אז מה קורה עכשיו?
שימו לב! מחקרים רבים מראים כי נוכחות גבוהה של שומן בתאים מקשה עליהם לקלוט גלוקוז בתיווכו של אינסולין. כן! התאים פשוט לא שמים עליו...
ולכן, בגלל היווצרותו של הכבד השומני, שוב הגענו למצב שאינסולין דופק על הדלת, בזמן שגלוקוז מחכה לו בסבלנות בזרם הדם. ושוב, אין קול ואין עונה...והמצב רק ממשיך להידרדר...
אך לפני שתגיעו למסקנות סופיות, חכו לפרק הבא בעלילה שבכלל הולך לזעזע אתכם
פרק מספר 4:גלוקוז חוזר ובגדול!
אחד מתפקידיו הרבים של הכבד הינו באיזון רמות הסוכר(גלוקוז) בדם. בהינתן רמות סוכר נמוכות הכבד יודע להפריש גלוקוז ממאגרי הגליקוגן ובכך לאזן את רמות הסוכר.
ונחזור לפרק הקודם. בפרק זה נחתמה העלילה בסצנה בה גלוקוז, למרות מאמציו הנואשים של אינסולין, אינו מצליח להיכנס לתאים.
שימו לב למצב הפרדוקסלי הבא:
מצד אחד, גלוקוז לא נכנס לתאי הכבד משום שאלו פתחו עמידות לאינסולין, ומצד שני, היות וגלוקוז לא נכנס לתאים, התאים ברוב תמימותם חושבים לעצמם כי רמות הגלוקוז נמוכות ובעצם רעב גדול שורר שם בחוץ.
מה עושים תאי הכבד כאשר הגיעו למסקנה שבחוץ (בדם) רמות גלוקוז נמוכות?
את המוטל עליהם כמובן, כמו ילדים טובים. תאי הכבד מפרישים גלוקוז נוסף לזרם הדם. זאת למרות שבחוץ רמות הסוכר משתוללות (הרי סוכר לא נכנס לתאים ולכן רמתו נותרת גבוהה).
הפתעה!! ותודו שלא תיארתם לעצמכם שהמצב יכול להידרדר עד כדי כך...

אז...מה אתם חושבים עכשיו על אדון פרוקטוז?