הי איילת,
צר לי לשמוע על קורותיך,
על הסתבכויות קטלניות ומכאיבות של הפרעת אכילה!
אני חושבת שהמון מטופלות לא מעלות על דעתן שהן באמת יגיעו למצבים כאלה,
זה אפילו לא בבחינת "לי זה לא יקרה",
אלא האפשרויות הקטלניות האלה אפילו לא עולות על הדעת, לא נחשבות בכלל.
אני מאחלת לך החלמה מהירה ורק בריאות.
ואני מאחלת לגולשים שלנו להקשיב לסיפור שלך ולהבין שזה לא רק איום שהרופא מנסה על מנת לגרום לך לעלות במשקל (מה שלעיתים קרובות עובר למטופלת בראש) אלא סכנות אמיתיות, ממשיות ומסוכנות ביותר.
הרבה כוח,
מיכל

 תודה לכן, אהובות
מיכל, את כ"כ צודקת במה שאת אומרת, עד כדי כך שלא פעם - אני מכחישה לעצמי שאלו הן תופעות שקרו לי בגלל ה"א אע"פ שהכתובת על הקיר כתובה שחור על גבי לבן או יותר מתאים אדום ע"ג לבן, אדום של דם.
והאבסורד עוד יותר זועק לשמיים, שחלק מהסיבוכים קרו לי דווקא בזמן שהתחלתי לנסות להבריא את עצמי,
וחברות, מיכל צודקת, ההסתבכויות קטלניות ומכאיבות... הוי כמה שהן מכאיבות...
מקווה להצליח ולו להפנים לעצמי...
שההסתבכויות האלה קרו בגלל הפרעת האכילה, כן בגללה ובגללי. 
ויותר מכך, שרופא אמר לי שאני על הקצה, וישנם יותר סכויים שאמות מאשר אחיה, ושאני מתאבדת וכו' -נעלבתי קשות, אכן לי זה לא יקרה...- אבל זה קרה!!!
ועכשיו כותבת שורות אלו - בכוחות אחרונים, עם ייסורי איוב.
אם לי זה קרה- גם לכן זה יכול לקרות... (ולא שווה לקחת את הסיכון אפילו אם היה אחד למליון- האמנה לי!!!)
מחבקת אתכן בחזרה...
איילת