לאחרונה החליט משרד הבריאות כי תרופות משלשלות ימכרו רק באמצעות מרשם רופא, בין היתר במטרה להלחם בתופעה של נשים ונערות המשתמשות בתכשירים אלה כדי לרדת במשקל. ההנחיה צפויה להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל מספר על הסכנות שבשימוש במשלשלים בנערות, קשישים וחולים כרוניים, אבל מסביר מדוע לדעתו דרישת מרשם רופא היא לא הפתרון. כרוקחים וכמטופלים, אנו עדים לתופעה של נשים, נערות וקשישות (משום מה תופעה זו פחות שכיחה אצל גברים), המאמינות באופן שגוי שמשלשלים עוזרים לרזות ושהם מפחיתים את נפיחות הבטן הנוצרת כתוצאה מאי פינוי יום יומי. כמובן שאנו יודעים שהקשר בין שתי תופעות אלה לבין חומרים משלשלים רופף מאוד. אבל, לדאבוננו, למרות הסברים חוזרים ונשנים, תופעה זו רק מתרחבת ו"קונה" לה מאמינים רבים, שהופכים את נושא השימוש במשלשלים להרגל יום יומי. נתחיל בכמה עובדות בנוגע לחומרים משלשלים. בגדול הם מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות על בסיס חומר המוצא לתכשירים: תכשירים סינטטיים (כמו BISOCADYL), תכשירים המכילים חומרי מוצא "טבעיים" (כמו SENNAE) ותכשירים על בסיס P.E.G. לכל התכשירים משותפת התכונה של ספיחת נוזלים במעי, הגדלת תנועתיות של המעי שכתוצאה מכך מביאה להתפנות תכופה מצואה והגדלת נפח המזון במעי ועל ידי כך גירוי תנועתיות המעי. נשים רבות, בעיקר נערות חושבות באופן מוטעה שהן "חייבות" יציאה כל יום, וכי אם המצב לא כך הן בסוג של "בעיה" וכמובן "לא מרזות". הן נעזרות במשלשלים, ובסופו של דבר לאחר תקופה לא ארוכה (ימים עד שבועות) של שימוש, אנו עדים לתופעה של "מעי עצל"- חוסר יכולת להתפנות ללא עזרה חיצונית של משלשלים למיניהם. כמובן שבחלוף הזמן, נזקקים למינונים הולכים וגדלים של משלשלים, עד שבסופו של תהליך, המשלשלים אינם עוזרים ונאלצים להשתמש בחוקנים על בסיס יומי. מעבר לסכנה המתוארת לעיל, בשימוש במשלשלים יש גם בעיות אצל קשישים וחולים כרוניים, הנוטלים תרופות על בסיס קבוע. המשלשלים מגבירים את תנועתיות המעיים, מקצרים את משך "הישארות" של תרופות במערכת העיכול וכפועל יוצא כמות התרופה הנספגת מהמעי למחזור הדם, קטנה יותר וכתוצאה מכך המטופל נמצא באופן כרוני , בתת טיפול תרופתי-כלומר בתת מינון . המשמעות: או שהטיפול התרופתי אינו אפקטיבי, או שלחילופין כדי שיהיה אפקטיבי, נזקקים למינונים גדולים יותר ויותר של התרופות. קיימת תפיסה מוטעית נוספת, הדוגלת בשימוש במוצרים "טבעיים" מתוך מחשבה ש"אם זה טבעי- זה לא יזיק". זו כמובן טעות , אך קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי לנתק דעה מוטעית זו מתודעת הציבור. גורם נוסף המחמיר את הבעייתיות של המשלשלים, הוא העובדה שאת החומרים המשלשים על בסיס צמחי ניתן כיום, בניגוד גמור לחוק, להשיג באופן חופשי וללא הגבלה בכל בית טבע, חנות תבלינים וחנויות מזון. רק בית מרקחת מאושר, רשאי למכור מוצרים על בסיס סֶנָה, אך בפועל –אין דין ואין דיין –החוק לא נאכף וכתוצאה מכך, וכתוצאה מ"עידוד" לשימוש על-ידי המוכרים בחנויות הרבה מתפתים להשתמש מתוך הנחה שגויה , שבשימוש זה אין נזק. נכון ראה משרד הבריאות להגביל את השימוש במשלשלים ונכון שהשימוש בהם חייב להיות בפיקוח, אך הכוונה להגביל מוצרים אלה למעמד של "מרשם בלבד" בודאי שלא תפתור את הבעיה. כמו בתכשירים אחרים שהם מוגבלי מרשם ויש להם ביקוש רב, ייווצר "שוק שחור" של מרשמים ותכשירים. לדעתי הפתרון המומלץ הוא הגדרת המשלשלים כ"תכשיר מוגבל", כלומר רכישה רק בבת מרקחת , תוך רישום פרטי המטופל, על אחריות הרוקח ובכך כמובן תהיה נפחתה בלחץ של המטופלים בביקורים אצל רופא המשפחה. הפתרון האמיתי, יבוא אך ורק מחינוך למודעות, חינוך לסכנות וחינוך לאורח חיים בריא המטפל בין השאר גם בתופעת "העצירות". שיתוף פעולה בין רופאים, רוקחים, תזונאית, אמצעי תקשורת ומשרד הבריאות יכול בטווח הארוך להביא לשינוי המיוחל. ערכה: אלה הר-נוי עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה