היי עוגית,
הסיכום שלך מדייק . אכן מדובר בשתי פרשנויות: האחת, זו שמתרחשת אצל כולנו ללא הפסק, המעורבת בכל היבט של ההתנסות שלנו. השנייה, זו הקשורה להבנת האפקטים האסטרולוגיים, והיא מתבצעת אצל אלה העוסקים באסטרולוגיה. בשני המקרים הפרשנות הזו אינה הכרתית, ובשני המקרים אנו מאמינים שמדובר בעובדות "אובייקטיביות" שכביכול לא לא מעורבת בהן פרשנות. אבל התפיסה שלנו היא תמיד פעילה, ואנו מוצאים במציאות את מה שאנו מחפשים בה.
אני לא בטוח שאכן, כפי שדינה כתבה, כל אסטרולוג יהנה לקרוא את את הרעיונות האלה. אסטרולוגים אוהבים לחשוב שהם מדברים על המציאות, ולא שדבריהם הינם פרשנויות מוגבלות.
ולשאלתך עוגית, הטוב ביותר לדעתי היה שאדם ימצא עבור עצמו את הפרשנויות שמעצימות אותו. אבל זה טבעו של ייעוץ - אנו שואפים להרחיב את האפשרויות של הנועץ באמצעות מומחיותו של היועץ. 

- הללויה!!
שיר מיזמור לחופש הגדול!
תודה רבה.
 מאוד מזכיר את ההתיחסות של הגמרא לפרשנות חלומות - היא נותנת המלצה חמה
לבחור בפרשן טוב, וגם לשלם לו היטב, כי המימוש הולך אחרי הפרשנות... ( : 
"ובחרת בחיים".

צ'ידאנס, אם לא טועה לגבי הזהות שלך, הייתי אצלך לכמה פגישות טיפול לפני כמה חודשים...
הפכתי אגב להיות אשת שיווק בהתנדבות של המורינגה שהמלצת לי עליה (הרבה לפני ימי העיון והכתבות בעיתון שיוצא להיתקל בהם)
ג' שיש לה סטגנציה בכבד, חוסר יין בכליה, חוסר דם, אש מתפרצת (הר געש!) בלב, ועוד כמה...

על 'הפרשן' שבחצי המוח השמאלי. מ'לאהוב את מה שיש' של ביירון קייטי ששכב מאובק על המדף ורק השבת במאמצי על הצלחתי לקרוא בו כמה עמודים שכללו בצירוף מקרים נחמד את זה:

"הניורולוגיה המודרנית מזהה חלק מסויים במוח, הנקרא לעתים "הפרשן", כמקור לסיפור-עלילה פנימי ומוכר, המספק לנו תחושת עצמיות. שני נוירולוגים ידועים איפיינו באחרונה את האיכות הקפריזית, הלא-אמינה, של הסיפור שמספר "הפרשן"."
..."התגלית החשובה ביותר היא אולי זאת: חצי המוח השמאלי של האדם נוטה להמציא תיאורים מילוליים שאינם בהכרח תואמים לאמת"
..."המוח השמאלי טווה את סיפורו כדי לשכנע את עצמו ואותך שהוא בשליטה מלאה... מדוע אנו מסתגלים לאיש יחסי-ציבור שכזה, במוח השמאלי? 'הפרשן' מנסה בעצם לאחוז בתוקף בסיפור האישי שלנו. כדי לעשות זאת, עלינו ללמוד לשקר לעצמנו".
"הבנות אלה, המבוססות על ניסויים מהימנים, מראות שאנו נוטים להאמין ל"הודעות העיתונות" של עצמנו. לעתים קרובות, כשנדמה לנו שאנחנו היגיוניים, אנחנו בעצם מתומרנים על-ידי החשיבה שלנו."

בספר וולדן מאת הנרי דוד תורו נאמר - "מה שאדם חושב על עצמו הוא הקובע , או ליתר דיוק, הוא המכוון את גורלו." - אני נוטה להאמים בכך...