אילתוווווווווש,

בטח בטח בטח שיש לך כאן מקום!! ומגיעה לך הערכה רבה על זה שאת מתמודדת ועוד בכוחות עצמך והצלחת לשפר את המצב המשקלי שלך לעומת מה שהיה. אל תוותרי עכשיו. כל שיפור הוא משמעותי. שיפור הוא אף פעם לא לשווא ולא לריק!! זה שלך השיפור הזה, את חייבת לראות אותו ככזה, גם למען עצמך ואולי אפילו בעיקר למען עצמך ובשבילך כדי שלא ירד לטימיון ברגעים של קושי ו/או בדידות.עבדת קשה בשביל כל טפטוף של התקדמות ומאחלת לך שתצליחי ותתעקשי לשמור על ההישג שלך ולהמשיך בדרך זו למרות התסכולים שמאיימים להרפות את ידייך, אל תתני לזה להרוס לך את מה שהתאמצת עבורו!!

יקרה שאת,
את כותבת הרבה על מה שנראה לך שאנשים חושבים,חשים,אוהבים\לא אוהבים לגבייך,והשאלה שעולה אצלי היא האם עצרת רגע כדי לחשוב מה את רוצה??חלק מלתפוס מקום הוא לענות על השאלה הזאת.קודם כל להבין שיש לך קיום ולא משנה אם הוא מיוסר או לא,אם רע או טוב,רק בשביל עצמך!!
עלה בדעתך שאולי חוסר התגובה המספקת לפוסטים שלך,כפי שציפית שיהיו,דווקא לא נעוצה בך,אלא בכך שאנשים שקועים בחרא של עצמם ולפעמים בתוך זה לא ממש יכולים למצוא מילות עידוד,לנחם ולהרגיע גם כשהם מאוד רוצים!!!!!!!!!
אני למשל יכולה להעיד על עצמי שאני קוראת את כל הפוסטים שלך(ואפילו עילעלתי בישנים שפיספסתי) ולא מצאתי את המילים כדי לומר לך כמה הערכה וכמה אומץ נדרשים לעשות את מה שאת עושה,חרף כל הקושי שקראתי כי ישנו אצלך.
אז הרשי לי לומר לך שאני מחבקת ומחזקת אותך,גם אם לא תמיד במילים,אבל ברצון וכוונה כנים לחלוטין.ואני,למשל,מייחלת להיות במקום הזה שלך,אבל אין לי מספיק כוחות כרגע.אני אוכלת אבל יש משתנים שלא תלויים בי,שגורמים לעלייה במשקל להיות מייאשת קשה.אתמול חזרתי מפגישה נוספת עם הדיאטנית ולמרות שניצמדתי לתפריט(בנו לי אותו יותר "לייט" כי פחדנו השבוע מרפידינג) ירדתי 400 גרם.עד כי אני כבר לא שוללת חיבור לפג,כי אין לי כוחות להתמודד כל הזמן עם לאכול.
ואת,את עושה זאת בגבורה,ועל כן הערכתי הרבה אלייך.
מקווה שתבחרי להמשיך לעשות את מה שאת יודעת שנכון בשבילך,והניחי בבקשה לכל השאר.כי אם יש דרך להתחיל לתפוס מקום זה להתחיל בדברים הקטנים האלו,כאן בפורום.

חיזקי ואימצי!
מישהי.

ראשית, תהליך עליה במשקל הוא אכן קשה ביותר עבור מי שסובלת מהפרעת אכילה, ועל כן לעיתים קרובות מומלץ לעשות זאת בליווי מקצועי!!

אני גם חושבת על המסקנה שלך ממיעוט התגובות:
האם יכולה להיות עוד פרשנות לכך?
וגם - האם יש סיבות נוספות לפחד שלך לתפוס מקום?
האם זה לא קשור לחוויות קשות מעברך, ועכשיו כל דבר מתפרש לאור המשקפיים המעוותות מה האלה??

אילתוש יקרה, אני מאחלת לך להמשיך להאבק למען עצמך, למען העתיד שלך, למען מציאת מקום בטוח וראוי עבורך!!
אני תמיד אשמח לקרוא את דבריך, לתת לך כאן מקום של כבוד שאת וודאי ראויה לו,
רק בריאות,
מיכל

 חברות יקרות מאד!!!
אין לי הרבה זמן לכתוב את שליבי מרגיש, אני נוסעת מחר מכאן לטיול המובטח בארופה... אך בכל אופן קראתי את מילותיכן היפות מס' פעמים ונתתן את הפוש להמשיך ולא לסגת, מבטיחה "לראות" אתכן גם משם ולהמשיך לכתוב.
ריגשתן אותי מאד, הנה בכל אופן, אתן נותנות לי מקום...ולא רק על מסך המחשב, אלא השארתן לי פינה חמה בלב. וזה בפרוש נותן כח.
ורחי,
תודה לך שאת תמיד הראשונה להגיב ולתת מקום. אז בשביל עצמי כנראה, לא מספיק חזק אבל כל עוד נשמתי באפי, לא אפסיק לייחל שעצמי יהיה חשוב לי... והגדרת את זה נכון, עבדתי קשה בשביל כל טפטוף של התקדמות ותודה לך, שאת רואה את זה.
ומשהי,
תודה גם לך שהסכמת לתת לי מקום, על מילותיך הנוגעות, ועל החום שמשודר דרך מילותייך, ונכון, את צודקת גם לי לא תמיד יש כוחות להגיב, אבל בעצם, לא לגמרי צודקת - כי הנה, בכ"ז הגבתן, וחיזקתן אותי...  ואני לוקחת בשתי ידיים את חיבוקך, ועוד תודה גדולה, על הזמן שהקדשת לי בלקרוא את דם ליבי,
והרשי לי, להאמין גם בך, כי אם אני מתחילה לעלות כלפי מעלה בעלייה התלולה שאין לה סוף, אני שחוויתי כמעט את כל הסיבוכים האפשריים כתוצאה מה"א, אני שרופא העז לומר לי שאני יכולה לקפוץ מהחלון עכשיו כיון שבמוקדם או  ביותר מוקדם - אמות. אני זאת שהתחלתי לפסוע בדרך הנכונה.
והלוואי הלוואי ואצליח להתמיד...
ואת מיכל,
שכמעט כמעט תמיד רואה אותי, מקבלת, מעודדת ודוחפת קדימה גם אם לפעמים הפוסטים שלי מקוממים וקצת ניתן לשפוט אותי שלא לחיוב, שנותנת עיצה מקצועית טובה...
גם לך תודה רבה !!! באמת.
ולשאלותייך, האם ניתן לראות פרשנות אחרת לכך - אני קצת מתקשה וכך רואה את הדברים ואולי הגיע הזמן שאעבוד ע"כ, כי קצת קשה עד בלתי אפשרי לחיות חיים על פי המקום שאחרים מוכנים ונותנים...
ונכון, הפחד לתפוס מקום קשור גם בחוויות מעברי, אך דרך המשקפיים שקראת להן "מעוותות"- בעיניי זו האמת האבסולוטית ואיני מצליחה לראות את זה אחרת. בעיניי לא קיימת פרשנות אחרת...וכרגע, איני מצליחה לדעת אם המילים נכתבו כדי להרגיעיני או כי אכן קיימת פרשנות אחרת...
מצטרפת לתפילתך שאוכל לפעול למען "עצמי"
ותודה מקרב לב על נתינת המשמעות למי שאני...
ותודה אחרונה, ל"מביטה מהצד"  שנתת לי מקום נכבד עוד לפני שהבעתי את כאבי - תודה לך שהיית איתי כשהייתי כ"כ זקוקה למשהו שיקרא את נהמת ליבי...
אלו הן הגיגי,
ושוב תודה לכן,
שפרתן את תחושתי,
ועכשיו ליבי קל יותר לקראת המסע שמתחיל שוב מחר.......
אוהבת אתכן.
איילת